תלמוד ירושלמי כתובות פרק יא הלכה ו

משנה: שום הדיינין שפחת שתות או הותיר שתות מכרן בטל. רבן שמעון בן גמליאל אומר מכרן קיים אם כן מה כח בית דין יפה. אבל אם עשו איגרת ביקורת אפילו מכרו שוה מנה במאתים או שוה מאתים במנה מכרן קיים. הלכה: שום הדיינין שפחת שתות או הוסיף שתות כול׳. כמה דאת אמר בהדיוט. בקרקע עד שליש. במטלטלין עד שתות. ודכוותה בהקדש. בקרקע עד שתות ובמטלטלין עד י̇ב̇. תמן תנינן. שום היתומים שלשים יום. שום הקדש ששים יום. ומכריזין בבוקר ובערב. ולמה שלשים. כדי לייפות כוחן שליתומין. ויכריזו יותר. עד שלשים את מייפה כוחן. מיכן ואילך את מריע כוחן. ואמור אף בהקדש כן. שנייא היא הקדש. שאת תופס ראשון ראשון. ויכריזו לעולם. דייו להקדש שיהא כפליים בהדיוט. אמר רבי יודן. מן מה דאת אמר. שנייא היא הקדש שאת תופס ראשון ראשון. הדא אמרה שאם ימצאו שומן שאין מחזירין ומחליטין. ומכריזין בבוקר ובערב. ביציאת פועלים ובהכנסת פועלין. ואומר שדה וסימניה. אמר רבי יוסי. בשלא מצאו שומן מחליטין. דו מתניתא. שום הדיינים שפחת שתות או הותיר שתות מכרן בטל. מפני שפחתו או הותירו. אבל מצאו שומן מחליטין. אמר רבי חנניה קומי רבי מנא. מה חמית מימר. בשלא הוכרזו אנן קיימין. מן דבתרה. אלא אם כן עשו איגרת ביקורת. מהו איגרת בקורת. רבי יהודה בר פזי אמר. אכרזה. עולא בר ישמעאל אמר. עבדים שלא יברחו. ושטרות ומטלטלין שלא יגנבו. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי. לית הדא אמרה שהעבד נפדה בשלשה. אמר ליה. אין. אמר ליה. והתנינן. ובקרקעות תשעה וכהן. ואדם כיוצא בהן. אמר ליה. אדם שכן בן חורין הוא. חנניה בר שילמיה בשם רב. אתא עובדא קומי רבי. בעא מיעבד כרבנן. אמר לו רבי אלעזר בן פרטא בן בנו של רבי אלעזר בן פרטא. לא כן לימדתנו בשם זקיניך. אלא אם כן עשו איגרת ביקורת. וקיבלה. וחזר ביה ועבד כרבן שמעון בן גמליאל.