תלמוד ירושלמי כתובות פרק יא הלכה ז

משנה: היתומה והשנייה והאיילונית אין להן כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות. ואם מתחילה נשאה לשם איילונית יש לה כתובה. אלמנה לכהן גדול גרושה וחלוצה לכהן הדיוט ממזרת ונתינה לישראל בת ישראל לנתין ולממזר יש להן כתובה. הלכה: היתומה והשנייה והאיילונית כול׳. ניחא שנייה איילונית. יתומה. ויתומה אין לה כתובה. רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי יוחנן. תיפתר ביתומה שמיאינה. רבי אייבו בר נגרי רבי אימי. כשם שקנסו בה כך קנסו בו. ליי דא מילה. שאם קידשה בליטרא שלזהב שהוא מאבד את הכל. ולא פירות. אמר רבי ירמיה. שאין לו עליה אלא אכילת פירות בלבד. תני רבי יוסי צידנייא קומי רבי ירמיה ופליג על רבי ירמיה. וזכאי במציאתה ובמעשה ידיה ובהפר נדריה. מהו לא פירות. שאינה יכולה להוציא ממנו אכילת פירות שאכל. אמר רבי יוסי. בכל שעה הוה רבי הילא רבי אמר לי. תני מתניתך. יורשה ומיטמא לה. ותני רבי חייא כן. מטמא הוא אדם לאשתו כשירה. ואינו מיטמא לאשתו פסולה. רבי ראובן בעא קומי רבי מנא. עבדי שנייות מהו שיאכלו בתרומה. אמר ליה. שתוק ויפה לך. היא אוכלת ועבדיה אינן אוכלין. תמן תנינן. גט המעושה בישראל כשר ובגוים פסול. שמואל אמר. פסול ופוסל בכהונה. שמואל אמר. אין מעשין אלא כגון אלמנה לכהן גדול. גרושה וחלוצה לכהן הדיוט. והא תנינן. שניות. לא בגין דא אמר שמואל. והא תנינן. המדיר את אשתו מליהנות לו. עד שלשים יום יעמיד פרנס. יותר מיכן יוציא ויתן כתובה. שמענו שהוא מוציא. שמענו שכופין. מה בין אילו לאילו. אילו על ידי שהן דברי תורה דברי תורה צריכין חיזוק. לפיכך יש לה כתובה. ואילו על ידי שהן דברי סופרין ודברי סופרין צריכין חיזוק. לפיכך אין לה כתובה. אית דבעי מימר. אילו על ידי שקנסן בידן וביד הוולד ולא קנסו בהן דבר אחר. לפיכך יש לה כתובה. ואילו על ידי שאין קנסן בידן וביד הוולד וקנסו בהן דבר אחר. לפיכך אין לה כתובה. מה נפיק מן ביניהון. המחזיר גרושתו משניסית. מאן דמר. אילו על ידי שהן דברי תורה. וזו הואיל והוא דבר תורה לפיכך יש לה כתובה. ומאן דמר. אילו על ידי שקנסן בידן וביד הוולד. וזו הואיל ואין קנסה בידו וביד הוולד לפיכך אין לה כתובה. רבי יעקב בר אחא אמר. רבי זעירא ורבי הילא תריהון אמרין. במזונות פליגין. רבי יוחנן אמר. יש לה מזונות. אמר ליה רבי אליעזר. אומרים לו. הוציא. ואת אמר אכן. הוא בעי מימר. מאן דמר. בתנאי כתובה פליגין. רבי יוחנן אמר. יש לה תנאי כתובה. אמר ליה רבי אלעזר. כל עמא מודיי שאין לה מזונות. ביורשיה קנסו. כל שכן בה. מאן דמר. פליגין. במזונות. הא בתנאי כתובה לא. בה קנסו. לא קנסו ביורשיה.