תלמוד ירושלמי כתובות פרק יב הלכה ד
משנה: אמרה אי אפשי לזוז מבית אבא יכולים היורשין לומר לה אם את אצלנו יש לך מזונות ואם אין את אצלנו אין לך מזונות. אם היתה טוענת מפני שהיא ילדה והן ילדים נותנים לה מזונות והיא בבית אביה. הלכה: אמרה אי אפשי לזוז מבית אבא כול׳. אם היתה טוענת מפני שהיא ילדה והן ילדים. משום שם רע.
