תלמוד ירושלמי כתובות פרק יג הלכה ה
משנה: הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל תהא יושבת עד שתלבין ראשה. אדמון אומר אילו אני פסקתי לעצמי אהא יושבת עד שתלבין ראשי. אבא פסק עלי מה אני יכולה לעשות או כנוס או פטור. אמר רבן גמליאל. רואה אני את דברי אדמון. הלכה: הפוסק מעות לחתנו וכול׳. מתניתא בשפסק במעמדה. אבל אם לא פסק במעמדה. אף רבנין מודיי. תני. אמר רבי יוסי בירבי יהודה. לא נחלק אדמון וחכמים על הפוסק מעות לחתנו ופשט לו את הרגל תהא יושבת עד שילבין את ראשה. ועל מה נחלקו. על שפסקה לעצמה. אדמון אומר. יכולה היא שתאמר. סבורה הייתי שאבא רוצה ליתן ועכשיו אין אבא רוצה ליתן. מה אני יכולה לעשות. או כנוס או פטור. אמר רבן גמליאל. רואה אני את דברי אדמון.
