תלמוד ירושלמי כתובות פרק י הלכה א

משנה: מי שהיה נשוי שתי נשים ומת הראשונה קודמת לשנייה. יורשי הראשונה קודמין ליורשי השנייה. נשא את הראשונה ומתה נשה את השנייה ומת הוא. שנייה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה. הלכה: מי שהיה נשוי שתי נשים כול׳. מתניתא לעניין כתובה. אבל לעניין מזונות שתיהן שוות. כתובה וקבורה מי קודם. כתובה ומלוה בעדים מי קודם. כתובה ופרנסת בנות מי קודם. מאן דאמר. גובין פרנסה מן משועבדין. פרנסת בנות קודמת. ומאן דמר. אין גובין פרנסה מן משועבדין. אין פרנסת בנות קודמת. לא אמר אלא מתה. הא נתגרשה כבעל חוב היא. כהדא דתני. נשא אשה וכתב לה כתובה. גירשה ולא נתן לה כתובה. נשא אחרת וכתב לה כתובה. החזיר את הראשונה וכתב לה כתובה על כתובתה הראשונה. שלראשונה קודמת לשנייה ויורשיה. והשנייה ויורשיה קודמין ליורשי הראשונה. אמר בן עזאי. יורשי הראשונה אומרים ליורשי השנייה. אם כבעל חוב אתם טלו את שלכם וצאו. ואם לאו אנו ואתם נחלוק בשוה. אמר לו רבי עקיבה. בני שנייה קפצה עליהן ירושת תורה ונוטלין כתובת אמן וחוזרין וחולקין. רבי מנא אמר. בשיש שם דינר יתר נחלקו. אבל אם אין שם דינר יתר אף רבי עקיבה יודה לבן ננס שאילו ואילו חולקין בשוה. אמר ליה רבי יוסי בירבי בון. הך דלא תניתא פליגא את עבד ליה פליגא. אלא בשאין שם יתר דינר נחלקו. אבל אם יש שם יתר דינר אף בן ננס יודי לרבי עקיבה. בני השנייה קפצה עליהן ירושת תורה ונוטלין כתובת אמן וחוזרין וחולקין. והחוב ממעט. ודכוותה. והחוב מרבה. היך עבידה. היה שם שדה והיא עתידה לחזור ביובל את רואה אותן כאילו. היך עבידא. קידש רחל וכנס לאה וחזר וכנס רחל. על דעתין דרבנין רחל קודמת. ועל דעתיה דרבי אלעזר בן עזריה לא קודמת. אומרים. אף רבי לעזר מודי. מאחר שחזר וכנס רחל רחל קודמת. למה זה דומה. לאחד שלווה מחבירו ואמר לו. אם לא החזרתי לך מיכן עד שנים עשר חודש יהיו כל נכסיי משועבדין לך. הגיע שנים עשר חודש ולא החזיר נשתעבדו הנכסים מיכן ולבא. אבל אם אמר לו. לא יהו נכסיי משועבדין לך אלא לאחר שנים עשר חודש. לא נשתעבד אלא לאחר שנים עשר חודש. ימים שבנתיים תפלוגתא דרבי מאיר ורבנין. על דעתיה דרבי מאיר בשטר נתחייבו הנכסים. על דעתין דרבנין בכסף נתחייבו.