תלמוד ירושלמי כתובות פרק י הלכה ו

משנה: מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו וכתבה הראשונה ללוקח דין ודברים אין לי עמך השנייה מוציאה מן הלוקח והראשונה מן השניה והלוקח מן הראשונה וחוזרות חלילה עד שיעשו פשרה ביניהן. וכן בעל חוב וכן אשה בעלת חוב. הלכה: מי שהיה נשוי שתי נשים כול׳. אמר רבי יוסי. הדא אמרה. ההן דיזיף מן תרין בני נש. אתא תניינא אמר ליה. קומי פושרין. אמר ליה. ולית סופיה דקדמייא משמע ומיתי מיטרוף. יכיל מימר ליה. פושרין. ואין טרף טרף. פישר מן. חזקה שהראשון בא וטורף. פישר מן הראשון. אמר רבי פינחס. אתא עובדא קומי רבי ירמיה אמר. פישר. אמר רבי יוסי. ולא כתב. דאיקני. לא אתייא אלא ביורש. אמר רבי חנינה. אפילו בבעל חוב. אתייא היא בההיא דלא כתיב. כל דאיקני. או שאמר לו. אל יהא לך פירעון אלא מזה. אמר רב מתנייה. אתייא כמאן דמר. לכתובה אבל לא לתניין. ברם כמאן דמר. בין לכתובה בין לתניין. הא חזירה.