תלמוד ירושלמי מגילה פרק א הלכה ו
משנה: אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד. אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת: הלכה: [תני בשם רבי יהודה. אף מכשירי אוכל נפש התירו. מה ביניהון. רבי חסדי אומר. לחדד ראשו של שפוד ביניהון. רבי חנינא בריה דרבי אבהו. הוציא אש מהאבנים ביניהון. תני רבי יהודה בר פזי דברזילה. הוא הדבר. מהו הוא הדבר. לחדד ראשו של שפוד הוא הדבר או להוציא אש מן האבנים הוא הדבר. לית לך אלא כהדא. אין משחיזין את הסכין אבל משיאה על גב חברתה. אמר רב חסדי. דרבי יודא היא. דמר רבי יודא בשם שמואל. דברי הכל היא. כדי להעביר שמנונית שעליה. כל אילו ביום טוב אין צורך לומר בשבת. אילין אינין. והא אית לך חורנין. סקילה בשבת. אין סקילה ביום טוב. כרת בשבת. אין כרת ביום טוב. מכות ביום טוב. אין מכות בשבת. אין תימר. בדברים שיש בהן אוכל נפש אתינן מיתני. והא תנינן. משחילין פירות דרך ארובה ביום טוב אבל לא בשבת. ועוד מן הדא. שוחקין עצי בשמים למילה ביום טוב אבל לא בשבת. אמר רבי יוסה. והוא שמל. ועוד מן הדא דתני. מודין חכמין לרבי מאיר בחותמות שבקרקע שמפקפקין ומפקיעין ומתירין וחותכין. בשבת מפקפקין אבל לא מפקיעין ולא מתירין ולא חותכין. ובכלים בשבת מותר. אין צורך לומר ביום טוב. אין בין שבת ליום הכיפורים אלא שזה זדונו בידי אדם וזה זדונו בהיכרת. הא בתשלומין שניהן שוין. מתניתא דרבי נחונייה בן הקנה. דתני. רבי נחונייה בן הקנה אומר. יום הכיפורים כשבת בתשלומין. רבי שמעון בן מנסיא אומר. מחוייבי כריתות כמחוייבי מיתות בית דין. מה נפק מן ביניהון. רבי אחא בשם רבי אבונא. נערה נדה ביניהון. רבי מנא אמר. אף אחות אשתו ביניהון. על דעתיה דרבי נחונייה בן הקנה. מה שבת אין לה היתר אחר איסורה אף יום הכיפורים אין לו היתר אחר איסורו. ואילו הואיל ויש להן היתר אחר איסורן משלם. על דעתיה דרבי שמעון בן מנסיא. מה שבת יש בה כרת אף יום הכיפורים יש בה כרת. ואילו הואיל ויש בהן כרת אינו משלם. רבי יודה בר פזי אמר. מכות וכרת מה אמרין בה אילין תנייא. אמר רבי יוסה. צריכה לרבנן. רבי יונה בעי. ולמה לא שמע לה מן הדא דתני רבי שמעון בן יוחי. דתני רבי שמעון בן יוחי. רבי טרפון אומר. נאמר כרת בשבת ונאמר כרת ביום הכיפורים. מה כרת שנאמר בשבת אין מכות אצל כרת. אף כרת שנאמר ביום הכיפורים אין מכות אצל כרת. אמר רבי מנא קומי רבי יוסי. מה צריכה ליה. כרבי שמעון בן לקיש. ברם כרבי יוחנן. אם מכות אצל מיתה יש לו לא כל שכן מכות אצל כרת. דאיתפלגון. השוחט אותו ואת בנו לשם עבודה זרה. רבי יוחנן אמר. אם התרו בו לשם אותו ואת בנו לוקה. לשם עבודה זרה נסקל. רבי שמעון בן לקיש אמר. אפילו התרו בו לשם אותו ואת בנו אינו לוקה. מאחר שהתרו בו לשם עבודה זרה נסקל. אמר ליה. אפילו כרבי יוחנן צריכה ליה. תמן לשני דברים והכא לדבר אחד. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש. מה בין אילין תנייא לאילין רבנן. לאוים. לא כריתות. רבי יודן אמר. הבא על הממזרת אית ביניהון. רבי חנניה אמר. אף המצית גדישו שלחבירו ביום טוב ביניהון. על דעתון דאילין תנייא. הואיל ואין בהן כרת משלם. על דעתון דאילין רבנן. הואיל ויש בהן מכות אינו משלם. מעתה אילו נערות שיש להן [קנס] לא כרבנן. אמר רבי מתניה. תיפתר. דברי הכל בממזר שבא על הממזרת. ואשת אחיו לא יבמתו היא. אמר רבי מתניה. תיפתר. שהיו לאחיו בנים ואירס אשה ומת ובא אחיו ואנסה.