תלמוד ירושלמי מגילה פרק ב הלכה ד

משנה: מאיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו רבי מאיר אומר כולה. רבי יהודה אומר מאיש יהודי. ורבי יוסי אומר מאחר הדברים האלה: הלכה: מאיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו. רבי מאיר אומר. את כולה. רבי יהודה אומר. מאיש יהודי. רבי יוסה אומר. מאחר הדברים האלה. רבי אבהו בשם רבי לעזר. מאן דאמר כולה. על כן על כל דברי האיגרת הזאת. מאן דאמר. מאיש יהודי. ומה ראו על ככה. מאן דאמר. מאחר הדברים האלה. ומה הגיע אליהם. רבי סימון בשם רבי יהושע בן לוי. מאן דאמר כולה. וכל מעשה תוקפו וגבורתו. מאן דאמר מאיש יהודי. ופרשת גדולת מרדכי. ומאן דאמר מאחר הדברים האלה. אשר גדלו המלך. רבי יוסי בירבי בון בשם רבי יהושע בן לוי. תוקף. כל תוקף. את כל תוקף. תוקף זה תוקפו שלהמן. כל תוקף זה תוקפו שלמרדכי. את כל תוקף זה תוקפו שלאחשורוש. תני. רבי שמעון בן יוחי אומר. מבלילה ההוא. ממקום שהיתה מפלתו שלהמן משם היתה גדולתו שלמרדכי. רבי בא רב ירמיה בשם רב. הלכה כרבי מאיר דהוא אמר. כולה. רבי זעורה בשם רבי יוחנן. בעירובין ובתענית ציבור נהגו הכל כרבי מאיר . רבי יעקב בר אחא בשם רבי יוחנן. אף במגילת אסתר נהגו הכל כרבי מאיר. רבי חלבו רב מתנה יוסי בר מנישא בשם רב. בין כמאן דאמר. כולה. בין כמאן דאמר. מאיש יהודי. בין כמאן דאמר. מאחר הדברים האלה. ובלבד מספר שלם. רבי חלבו רב מתנה יוסי בר מניישא בשם רב. אם היתה כתובה חומשין אין קוראין בה ברבים. אמר רבי תנחומא. מפני ההדיוטות. עולא בירייה רבי לעזר בשם רבי חנינה. רגיל צריך לקרותה בלילה ולשנותה ביום. הוינן סברין מימר. לשנות משנתה. אמר רבי אבא מרי בבלייה. לשנות קרייתה. רבי ברכיה רבי חלבו עולא בירייה רבי לעזר בשם רבי חנינה. עתיד הקדוש ברוך הוא להיעשות ראש חולה לצדיקים לעתיד לבוא. מה טעם. שיתו ליבכם לחילה. לחולה כתיב. והצדיקים מראין אותו באצבע ואומרים. כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות. עלמות בעלימות. [בזריזות]. עלמות. כאילין עלמות. תירגם עקילס. אתא נסייא. עולם שאין בו מות. והצדיקים מראין אותו באצבע ואומרים. כי זה אלהים אלהינו עולם ועד הוא ינהגנו עלמות. הוא ינהגנו בעולם הזה. הוא ינהגנו לעתיד לבוא. רבי חלבו רב חמא בר גוריא בשם רב חמא בר עוקבא בשם רבי יוסי בן חנינה. משפחה ומשפחה. מיכן למשמרות כהונה ולויה שיהו בטילין. אמר רבי חלבו. מיכן לבית הוועד שיהא בטל. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. וזכרם לא יסוף מזרעם. מיכן שקבעו לה חכמים מסכת.