תלמוד ירושלמי מועד קטן פרק ב הלכה ה
משנה: מחפין את הקציעות בקש. רבי יהודה אומר אף מעבין. מוכרי פירות כסות וכלים מוכרין בצנעה לצורך המועד. הציידין והדשושות והגרוסות עושין בצינעה לצורך המועד. רבי יוסי אומר הם החמירו על עצמן: הלכה: כיני מתניתא מעבין. רבי יהודה אומר. יאבד דבר ממועט ואל יאבד דבר מרובה. רבי יוסה אומר. אל יאבד דבר כל עיקר. כהנא אמר. אית מילין במועד דקשיין מן אהילות ומן נגעים. תמן אמר רב ירמיה בשם רב. פורסין מחצלת על גבי שיפוף בשבת. וכא הוא אמר הכין. רבנן דקיסרין בשם רבי יעקב בר אחא. לתולש מן הקרקע ביניהן. רבנן אמרי. קוצר ומעבה. רבי יודה אומר. לא יקצור אלא יעבה. קיבלו עליהן חרמי טיבריה ודשושי עכו וגרוסי ציפורין שלא לעשות מלאכה בחולו שלמועד. ניחא גרוסי ציפורין דשושי עכו. חרמי טיבריה ואינן ממעטין בשמחת הרגל. צד הוא בחכה צד הוא במכמורת. אפילו כן אינן ממעטין בשמחת הרגל. רבי אימי מיקל לון שהן ממעטין בשמחת הרגל.
