תלמוד ירושלמי מועד קטן פרק ג הלכה ו
משנה: רבי אליעזר אומר משחרב בית המקדש עצרת כשבת. רבן גמליאל אומר ראש השנה ויום הכפורים כרגלים. וחכמים אומרים לא כדברי זה ולא כדברי זה אלא עצרת כרגלים ראש השנה ויום הכפורים כשבת: הלכה: דבית רבי יניי אמרי. עצרת עולה שבעה כרגלים. בעון קומי רבי יוסה. שלשה לפני העצרת ועצרת שבעה הרי עשרה. אלא שלשה לפני עצרת שבעה. ועצרת שבעה. הרי ארבעה עשר. אמר רבי יוסי בירבי. וכיני. יום אחד לפני עצרת מונה חמשה. לאחר העצרת שנים מונה ארבעה. שלשה בטלו ממנו גזירות שבעה. תני. אין מראין פנים לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. יום הכיפורים שחל להיות בשבת מראין בו פנים. כהדא רבי חזקיה הוה ליה עובדא. סלקון רבנן לגביה מראין פנים מיחמיא ליה אפין בצומא רבא. אמר לון. כלום אמרו אין מראין פנים לא בראש השנה ולא ביום הכיפורים לא מפני התפילה. שנייא היא יום הכיפורים שחל להיות בשבת. שנייא היא יום הכיפורים שחל להיות בחול.
