תלמוד ירושלמי מכות פרק ב הלכה ה

משנה: האב גולה על ידי בנו והבן על ידי האב. הכל גולים על ידי ישראל וישראל גולים על ידיהם חוץ מעל ידי גר תושב. וגר תושב גולה על ידי גר תושב. הסומא אינו גולה דברי רבי יהודה. רבי מאיר אומר גולה. השונא אינו גולה. רבי יוסי בי רבי יהודה אומר השונא נהרג מפני שהוא כמועד. רבי שמעון אומר יש שונא גולה ויש שאינו גולה. כל שהוא יכול לומר לדעת הרג אינו גולה. ושלא לדעת הרג הרי זה גולה: הלכה: האב גולה על ידי הבן כול׳. אמר רבי זעורא. תנא רבי שילא בר בינה. כלפי שנאמר גואל הדם הוא ימית את הרוצח. הרי מי שהכה את בנו אין בנו השיני נעשה גואל הדם להמית את אביו. אבל אח שהכה את אחיו אחיו השיני נעשה גואל הדם להמית את אחיו. תני רבי ליעזר בן יעקב. כלפי שנאמר גואל הדם הוא ימית את הרוצח. הרי מי שהכה את בנו בנו השיני נעשה גואל הדם להמית את אביו. אבל אח שהכה אחיו אין אחיו השיני נעשה גואל הדם להמית את אחיו. ומניין אפילו אמר. שאיני יכול להקבילו. תלמוד לומר בפגעו בו הוא ימיתינו. והסומא. אמר רבי בא. מאן תנא סומא. רבי יודה. דרבי יודה פוטרו מכל מצות האמורות בתורה. דתנינן תמן. רבי יודה אומר. כל שלא ראה מאורות מימיו לא יפרוש את שמע. הא אם ראה פורש. ושניהן מקרא אחד דרשו. בלא ראות. רבי מאיר אומר. לרבות את הסומא. רבי יודה אומר. פרט לסומא. מחלפה שיטתיה דרבי מאיר. תמן הוא אמר פרט וכא הוא אמר לרבות. אמר רבי חנינה בריה דרבי הלל. ביושב בבית אפל היא מתניתא. כך אנו אומרים. היושב בבית אפל לא יפרוש את שמע. ברם הכא בלא ראות לרבות את הסומא. מה מקיימין רבנין בלא ראות. להביא את המכה בלילה.