תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק ג הלכה ה

משנה: מעשר שני שנכנס לירושלם וניטמא בין שניטמא באב הטומאה בין שניטמא בולד הטומאה בין בפנים בין בחוץ בית שמי אומרים הכל יפדה ויאכל בפנים. חוץ משניטמא באב הטומאה בחוץ. ובית הלל אומרים הכל יפדה ויאכל בחוץ חוץ משניטמא בוולד הטומאה בפנים. הלכה: כתיב כי לא תוכל שאיתו מה נן קיימין אם בריחוק מקום כבר כתיב כי ירבה ממך. אם בקירוב מקום כבר כתיב ונתת הכסף. אלא מהו לא תוכל שאתו לא תוכל לפדותו וכתיב ונתת הכסף. תני בר קפרא אמר אב הטומאה דבר תורה וולד הטומאה מדבריהן. רבי יוחנן אמר בין זה בין זה דבר תורה. וקשיא דבית שמי על דרבי יוחנן דבית שמי אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משנטמא באב הטומאה בחוץ. מה בין וולד טומאה בחוץ ובין אב הטומאה בחוץ זה וזה דבר תורה הוא. ואפילו על דברי בית הלל לא מקשייא. דבית הלל אמרין הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ שניטמא בולד הטומאה בפנים. מה בין וולד הטומאה בפנים מה בין אב הטומאה בפנים זה וזה לא דבר תורה הוא. לא הוי בה רבנין אלא על דבר קפרא. וקשיא דבר קפרא על דבית שמי דבית שמי אומרים הכל ייפדה ויאכל בפנים חוץ משניטמא באב הטומאה בחוץ. מה בין אב הטומאה לוולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים. זה וזה לא דבר תורה הוא. שלא אומרים אינו מעשר שיני נכנס ויוצא. מעתה לא ייפדה שלא יהו אומרים אינו מעשר שיני נכנס לירושלם ונפדה. בשעה שניטמאו בפנים מחיצה תופסתו. בשעה שניטמא בחוץ אין מחיצה תופסתו. ואפילו על דבית הלל לית הוא מקשייא. דבית הלל אומרים הכל ייפדה ויאכל בחוץ חוץ משניטמא בוולד הטומאה בפנים. מה בין וולד הטומאה בין בחוץ בין בפנים זה וזה לא מדבריהן הוא. בשהכניסן על מנת שלא תתפשנו מחיצה. אמר רבי זעירה הדא אמרה מעשר שיני טהור שהכניסו על מנת שלא תתפשנו מחיצות אין מחיצה תופסתו. רבי יונה בעי טהור דבר תורה ואת אמר הכין. אלא כיני עבר ופדה פדוי. רבי יעקב דרומיא בעא קומי רבי יוסי נטמא חוץ לירושלם ונכנס לא יצא שלא יהו אומרין ראינו מעשר שיני נכנס לירושלם ויוצא. קול יוצא ליוצא. ואין קול יוצא לפדוי. רבי חייה בר אדא בעא קומי רבי מנא נטמא בולד הטומאה ופדיו וחזר וניטמא באב הטומאה. נאמר אם היו המעות הראשונות קיימות מחלל עליהן ואם לאו אינו מחלל עליהן. ואין לוקין לא על המעות הראשונות ולא על המעות השניות. רבי יונה בעי אף ללוקח כן. אמר רבי מנא מחיצה תופסת והלוקח תופס. כשם שנאמר במחיצתה כך נאמר בלוקח.