תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק ג הלכה ו

משנה: הלוקח בכסף מעשר שניטמא ייפדה. רבי יהודה אומר ייקבר. אמרו לו לרבי יהודה מה אם מעשר שני עצמו שנטמא הרי זה נפדה. הלוקח בכסף מעשר שניטמא אינו דין שייפדה. אמר להן לא אם אמרתם במעשר שיני עצמו שכן הוא נפדה בטהור וברחוק מקום תאמרו בלקוח בכסף מעשר שאינו נפדה בטהור ובריחוק מקום. צבי שלקחו בכסף מעשר ומת ייקבר על ידי עורו. רבי שמעון אומר ייפדה. לקחו חי ושחטו ונטמא ייפדה. רבי יוסי אומר ייקבר. לקחו שחוט ונטמא הרי הוא לו כפירות. המשאיל קנקן למעשר שיני אף על פי שגפן לא קנה מעשר. זלף לתוכן סתם עד שלא גפן לא קנה מעשר משגפן קנה מעשר. עד שלא גפן עולות באחד ומאה. משגפן מקדשות כל שהן. עד שלא גפן תורם מאחת על הכל משגפן תורם מכל אחת ואחת. בית שמי אומרים מפתח ומערה לגת ובית הלל אומרים מפתח ואינו צריך לערות. במה דברים אמורים במקום שדרכן לימכר סתומות אבל במקום שדרכן למכר פתוחות לא יצא הקנקן לחולין. ואם רצה להחמיר על עצמו למכור במידה יצא הקנקן לחולין. רבי שמעון אומר אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקניה יצא הקנקן לחולין. הלכה: מה טעמא דרבי יודה. כסף ראשון ולא כסף שיני. אלא מן מה דאינון מתיבין ליה מקל וחומר הוא מותיב לון מקל וחומר. רבי יוסי בשם רבי יוחנן צבי עשו כקדשי בדק הבית לטעון העמדה והערכה. רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירה בהמה טמיאה מהו שתיטען עמדה והערכה. אמר ליה אילולי דאמר רבי יוסי בשם רבי יוחנן חיה טהורה אינה טעונה עמדה והערכה בהמה טמיאה לא. אמר רבי הילא ותני כן ואם בבהמה הטמאה ופדה בערכך. מה בהמה טמיאה מיוחדת ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה. אף אני ארבה את המיתה ששוה שעת פדיונה לשעת הקדישה. ומוציא את שאמר הרי זה הקדש ומיתה שלא שוות שעת פדיונה לשעת הקדישה. אמר רבי יוסי מתניתא אמרה כן חמור מועלין בה ובחלבה. וחלב לאו כמיתה היא. וכל שהוא טעון פדיון מועלין בו. אין תיפתריניה לשם הילכת מיתה לא יכיל דתנינן חמור. אמר רבי חנינא קומי רבי מנא תיפתר כרבי שמעון דרבי שמעון אמר קדשי בדק הבית אין טעונין עמדה והערכה. אמר ליה אין כרבי שמעון למה לי חמור אפילו שאר כל בהמה. אמר רבי זעירא אמרה תורה פורטיהו במקדש וכונסהו בגבולין מה במקדש יצא קנקן לחולין. אף בגבולין נתפש קנקן מעשר. רבי חייה בשם רבי יוחנן כיני מתניתא. אם עד שלא גפן קרא שם לא קנה מעשר קנקן. משגפן קרא שם קנה מעשר קנקן. עד שלא גפן קרא שם עולות באחד ומאה. אם משגפן קרא שם מקדשות כל שהן. אם עד שלא גפן קרא שם תורם מאחד על הכל משגפן קרא שם תורם מכל אחד ואחד. במה דברים אמורים בשל יין אבל בשלשמן בין עד שלא גפן בין שגפן לא קנה מעשר קנקן. בין עד שלא גפן בין משגפן עולות באחד ומאה. בין עד שלא גפן בין שגפן תורם מאחד על הכל. אמר רבי חנניה וקשיא על דבית שמי מה בינה לחמשה שקין בגורן. אילו חמשה שקין בגורן שמא אין תורמין ומעשרין מזה על זה. רבי יהושע בן לוי אמר על הראשונה הושבה. רבי בא אמר על השנייה. אמר רביעית חולין יש לי בחבית זו יצא קנקן לחולין. רבי חייה בשם רבי יוחנן מתניתה אמרה כן רבי שמעון אומר אף האומר לחבירו חבית זו אני מוכר לך חוץ מקנקנה יצא קנקן לחולין.