תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק ד הלכה ו

משנה: כל המעות הנמצאין הרי אילו חולין ואפילו דינרי זהב עם הכסף ועם המעות. מצא בתוכן חרש וכתוב עליו מעשר הרי זה מעשר. המוציא כלי וכתוב עליו קרבן רבי יהודה אומר אם היה של חרש הוא חולין ומה שבתוכו קרבן ואם היה של מתכת הוא קרבן ומה שבתוכו חולין. אמרו לו אין דרך בני אדם להיות כונסין חולין בקרבן. המוציא כלי וכתוב עליו קו״ף קרבן מ״ם מעשר דלי״ת דמאי טי״ת טבל. ת״יו תרומה שבשעת הסכנה היו כותבין תי״ו תחת תרומה. רבי יוסי אומר וכולן שמות אדם הן. אמר רבי יוסי אפילו מצא חבית והיא מליאה פירות וכתוב עליה תרומה הרי אלו חולין שאני אומר אישתקד היתה מליאה פירות תרומה ופינה. האומר לבנו מעשר שיני שבזוית זו ומצאו בזוית אחרת הרי אלו חולין. הרי שם מנה ומצא מאתים השאר חולין. מאתים ומצא מנה הכל מעשר. הלכה: שלא תאמר הואיל ואין דרך בני אדם לעשות כן יהא שיני לפום כן צרך מימר חולין. תני אל״ף דל״ת חי״ת טי״ת רי״ש מ״ם תי״ו תרומה. אל״ף קדמיתא. דל״ת דמאי. חי״ת חלבו. טי״ת טובו. רי״ש ראשית. מ״ם מעשר. תי״ו תרומה. בי שין שיני. פי שין שיני. יו״ד מ״ם מעשר. מעשר עיר פרקון. לשם יוסי לשם שמעון לעלות לאוכלן בירושלם חולין אני אומר סיבוליה עשו ביניהון. עד כדון חדשות. ישנות אני אומר אתמול היתה מליאה תרומה ופינה כהדא דרבי יונה ורבי יוסי הוון שותפין בגרביה. כד דמך רבי יונה אמר רבי מנא לרבי יוסי כל גרב דכתיב ביה רבי יונה דידי. אמר ליה אשתקד הוה דידך אישתדא דידי. מצא במגופתו הרי הוא כתוב עליו מעשר הרי זה מעשר. נתחלפו לו. תמן תנינן זימן שחורין ומצא לבנים לבנים ומצא שחורים שנים ומצא שלשה אסורין. שלשה ומצא שנים מותרין. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יסא דרבי היא. דתני מאתים ומצא מנה המנה נוטל דברי רבי. וחכמים אומרים חולין. חזר ואמר דברי הכל היא שנייא היא בגוזלין שדרכן לפרוח. והתני רבי חלפתא בן שאול היא הדבר בגוזלין היא הדבר בבצים. הוי דרבי היא. תמן הוא הניח הוא מצא ברם הכא אביו הניח אביו מצא. רבי בון בר כהן אמר קומי רבי יסא בשם רבי אחא הורי רבי בא בר זבדא במעשר שיני כהדא דרבי. הרי שהיה מצטער על מעותיו שלאביו. נראה לו בחלום כך וכך הם ובמקום פלוני הם. אתא עובדא קומי רבנין אמרין דברי חלומות לא מעלין ולא מורידין. רבי יונה בעי מצטער וחמי ואת אמר הכין. אמר רבי יוסי לא מסתברא דלא בהוא דלא מצטער וחמי. ברם הכא כמה דבר נש הוי הוא חלים. אמר רבי אבין מאן דעבד יאות עבד כרבי יוסי. חד בר נש אתא לגבי דרבי יוסי בן חלפתא. אמר ליה חמית בחילמי מיתמר לי איזיל לקפודקיא ואת משכח מדלא דאבוך. אמר ליה אזל אבוי דהוא גברא לקפודקיא מן יומוי אמר ליה לא. אמר ליה איזיל מני עשר שריין גו בייתיך ואת משכח מידלא דאבוך קפא דקוריא. חד בר נש אתא לגבי דרבי יוסי בר חלפתא. אמר ליה חמית בחילמאי לבוש חד כליל דזית. אמר ליה דאת מתרוממא. לבתר יומין אתא חד חורן אמר ליה חמית בחילמאי לביש כלילא דזית. אמר ליה דאת מלקי. אמר ליה לההוא גברא אמרת דאת מתרוממא ולי אמרת דאת מלקי. אמר ליה ההוא הוה בנציא ואת בחבטיא. חד בר נש אתא לגבי דרבי ישמעאל ברבי יוסי אמר ליה חמית בחלמיי משקה זיתא משח. אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא לאימיה הוא חכם. חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בירבי יוסי אמר ליה חמית בחילמי עיני נשקה חבירתה. אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא לאחתיה הוא חכם. חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בירבי יוסי אמר ליה חמית בחילמאי אית לי תלתא עיינין. אמר ליה תנורין את עביד תרתין עיניך ועיניה דתנורא. חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בירבי יוסי אמר ליה חמית בחילמאי אית ליה ארבעה אודנין. אמר ליה מלוי את תרתי אדניך ותרתי אודנוי דגרבא. חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בירבי יוסי אמר ליה חמית בחילמאי ברייתא ערקין מן קומוי. אמר ליה דאת מייתי איזייא וכל עמא ערקין מן קדמך. חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בירבי יוסי אמר ליה חמית בחילמאי לביש חד פינקס דתרי עשר לוחין. אמר ליה איסטווא דההוא גברא אית בה תרי עשר מרקען. חד בר נש אתא לגבי רבי ישמעאל בירבי יוסי אמר ליה חמית בחילמאי בלע חד כוכב. אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא יהודאי קטל דכתיב דרך כוכב מיעקב. חד בר נש אתא לקמיה דרבי ישמעאל בירבי יוסי אמר ליה חמית בחילמי כרמיה דההוא גברא מסיק חסין. אמר ליה חמריה דההוא גברא מיפוק בסים ואת מינסב חסין וצבע בבסין. חד בר נש אתא לגבי דרבי ישמעאל בירבי יוסי אמר ליה חמית בחילמאי מיתמר לי הכין זרק אצבעתך נחת. אמר ליה הב לי אגרי ואנא אמר לך. אמר ליה חמית בחילמי מיתמר לי הכין תיהוי נפח בפומך. אמר ליה הב לי אגראי ואנא אמר לך. אמר ליה חמית בחילמי הכין זקיף אצבעך. אמר ליה לא אמרית לך הב לי אגרי ואנא אמר לך. כד דאיתמר לך הכין נחת דילפא בחיטך. כד איתמר לך הכין אינפחן. כד איתמר לך הכין צמחין. חד כותיי אמר אנא אזיל מפלי בהדין סבא דיהודאי. אתא לגביה אמר ליה חמית בחילמאי ארבעה ארזין וארבע שיקמין מקניתא אדרא תורתא וההוא גברא יתיב מדרך. אמר ליה תיפח רוחיה דההוא גברא לית הדין חלם. אפילו כן לית את נפיק ריקן. ארבעתי ארזי ארבעתי שיטתיה דערסא. ארבעה שקמי ארבעתי כורעתא דערסא. מקניתה מרגלתא. אדרא ברא דתבנא. תורתא אצבעתא. והוא גברא יתיב מדרך. והוא גברא רביע בגויה לא חיי ולא מיית. וכן הוות ליה. חדא איתא דאתיא לגבי רבי ליעזר. אמרה ליה חמית בחילמאי תינייתא דביתא מיתברא. אמר לה דאת מולד בר דכר אזלה וילדה דכר. בתר יומין אזלה בעיא ליה. אמרין לה תלמידוי לית הוא הכא. אמרין לה מה את בעייא מיניה. אמרה לון חמית ההיא איתתא בחילמאי תינייתא דבייתא מיתברא. אמרין לה דאת מוליד בר דכר ובעלה דההיא איתתא מיית. כד אתא רבי לעזר תנון ליה עובדא אמר לון קטלתון נפש למה שאין החלום הולך אלא אחר פתרונו שנאמר ויהי כאשר פתר לנו כן היה. אמר רבי יוחנן כל החלומות הולכין אחר פתרוניהן חוץ מן היין. יש שותה יין וטוב לו. יש שותה יין ורע לו. תלמיד חכם שותה וטוב לו. עם הארץ שותה ורע לו. חד בר נש אתי גבי רבי עקיבה אמר ליה חמית בחילמאי רגלי קטינא. אמר ליה דמועדא מייתי ולית מיכל קופד. אתא חד חורן לגביה אמר חמית בחילמאי רגלי מסובלא. אמר ליה מועדא מייתי ואית לך קופד סגי. חד תלמיד מן דרבי עקיבה הוה יתיב ואפוי משניין אמר ליה מהו כן. אמר ליה חמית בחילמאי תלת מילין קשיין באדר את מיית וניסן לית את חמי ומה דאת זרע לית את כנש. אמר ליה תלתיהון טבא אינון. בהדרא דאוריתא את מתרוממא וניסין לית את חמי ומה דאת זרע לית את כנש. מה דאת מוליד לית את קבר.