תלמוד ירושלמי מעשר שני פרק ה הלכה ב

משנה: כרם רבעי עולה לירושלם מהלך יום אחד לכל צד ואי זו היא תחומה אילת מן הדרום ועקרבה מן הצפון ולוד מן המערב והירדן מן המזרח. ומשרבו הפירות התקינו שיהא נפדה סמוך לחומה. ותניי היה הדבר אימתי שירצו יחזור הדבר לכמות שהיה. רבי יוסי אומר משחרב בית המקדש היה התניי הזה ותניי אימתי שייבנה בית המקדש במהרה בימינו יחזור הדבר לכמות שהיה. כרם רבעי בית שמי אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור. ובית הלל אומר יש לו. בית שמי אומרים יש לו פרט ויש לו עוללות ועניים פודין לעצמן. ובית הלל אומרים כולו לגת. הלכה: אמר רבי הילא בראשונה היו עושין יין בטהרה לנסכים ולא היו ענבים מצויות. התקינו שיהא עולה לירושלם מהלך יום לכל צד. אף הן מחלקין אותו לקרובין ולשכינין ולמיודעין. אפילו דבר קל היה מעטר את השוק. הדא פליגא על נקיי. נקיי הוה שמש במגדל צבעייה. בכל ערובת שובא מן דהוה עביד קנדילוי הוה סליק שבת בבית מקדשא ונחית ומדליק לון. ואית דאמרין ספר הוה. בכל ערובת שובתא הוה סלק פשט סדרוי לבית המקדש ונחית שבית בבייתיה. טרטירוי דמהלול הוה סליק שבית לגו בית מקדשא ולא הוה בר נש קרץ לתאינייא קדמויי מיניה. בנות צפרי הוו סלקון שבתון בגו בית מקדשא ולא הוה בר נש קרץ לתאינייא קדמוי מינהן. בנות לוד היו לשות עיסתן ועולות ומתפללות ויורדות עד שלא יחמיצו. חד בר נש הוה קאים רדי. פסקת תורתיה קומוי. הוות פריא והוא פרי פריא והוא פרי עד דאשתכח יהיב בבבל. אמרו ליה אימת נפקת. אמר לון יומא דין. אמרין בהיידא אתיתא. אמר לון בדא. אמר לון איתא חמי לן. נפק בעי מיחמייא לון ולא חכים בהיידא. מכלל דפליגא. ואפילו תימר לית הוא פליגא מחילות היו ונגנזו. הדא היא דכתיב גדר דרכיי בגזית נתיבותיי עוה. רבי יונה בשם רבי זעירה אפילו כרם שהיה סמוך לחומה היה נפדה. אמר רבי אחא זאת אומרת שבית המקדש עתיד להיבנות קודם למלכות בית דוד דכתיב ודם ענב תשתה חמר. ואת אמר הכין. תני רבי אומר במה דברים אמורים בשביעית אבל בשאר שני שבוע בית שמי אומרים יש לו חומש ויש לו ביעור. על דעתיה דהדין תנייה לא למדו נטע רבעי אלא למעשר שיני כמה דתימר אין מעשר שיני בשביעית. ודכוותיה אין נטע רבעי בשביעית. מעתה אל יהי לו קדושה. וקדושתו מאיליו למדו. קודש הילולים. כקודש שקורין עליו את ההלל. ויהא מותר לאונן. תני מגיד שהוא אסור לאונן. ויהא חייב בביעור. בגין רבי שמעון. דרבי שמעון פוטר מן הביעור. וייפדה במחובר לקרקע. תני רבן שמעון בן גמליאל אומר אחד שביעית ואחד שאר שני שבוע בית שמי אומרים אין לו חומש ואין לו ביעור. על דעתיה דהדין תנייא לא למדו נטע רבעי ממעשר שיני כל עיקר. מעתה אל יהא לו קדושה. וקדושתו מאיליו למדו. קודש הילולים. הרי כקודש שקורין עליו את ההלל. ויהא מותר לאונן. מגיד שהוא אסור לאונן. ויהא חייב בביעור. בגין דרבי שמעון. דרבי שמעון פוטר מן הביעור. ויפדה במחובר לקרקע. רבי זעירא בעא קומי רבי אבהו מניין שהוא טעון פדיון. שנאמר קודש הילולים קודש חילולים לא מתמנעין דרבנין דרש בין ה״א לחי״ת. תני רבי אייבו בר נגרי קומי רבי לא דרבי ישמעאל אם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו. פרט לנטע רבעי שאין חייבין עליו חומש. חזר ותנא קומוי שתי גאולות הן אחת למעשר שיני ואחת לנטע רבעי. תמן תנינן רבי יודה אומר אין לנכרי כרם רבעי. וחכמים אומרים יש לו. אמר רבי לעזר כיני מתניתא אין לנכרי כרם רבעי כל עיקר. רבי ביבי אמר קומי רבי זעירא בשם רבי לעזר אתייא דרבי יודה כבית שמי. על דעתיה דרבי כמה דבית שמי אומר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שיני כמה דתימר אין מעשר שיני בשביעית. ודכוותה אין נטע רבעי בשביעית. כן רבי יודה אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שיני כמה דאת אמר אין מעשר שיני בסוריא ודכוותה אין נטע רבעי בסוריא. אמר ליה חמי מה אמר. לא אמר אלא אין לו חומש ואין לו ביעור הא שאר כל הדברים יש לו. רבי יודה אומר אין לנכרי נטע רבעי בסוריא. שמואל בר אבא בעי הא בית שמי אומרים לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שיני כמה דתימר אין מעשר שיני בשביעית. ודכוותה אין נטע רבעי בשביעית. ודכוותה שלישית ושישית הואיל ואין בהן מעשר שיני לא יהא בהן נטע רבעי. אמר רבי יוסי שלישית ושישית אף על פי שאין בהן מעשר שיני יש בהן מעשרות. שביעית אין לו מעשרות כל עיקר. חיפה שאל הא רבי יודה אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר כמה דתימר אין מעשר שיני בסוריא. ודכוותה אין נטע רבעי בסוריא. ודכוותה לא למדו תרומת תודה אלא מתרומת מעשר. כמה דתימר אין תרומת מעשר במדבר ודכוותה לא תהא תרומת תודה במדבר. אמר רבי יוסי לא למדו ממנה אלא לשיעורין. תני רבי יוסי בירבי יודה אומר רבי לעזר ברבי שמעון אומר לא נתחייבו ישראל לנטע רבעי אלא לאחר ארבע עשרה שנה שבע שכיבשו ושבע שחילקו. אמר רב חסדא אתיא דרבי יוסי בירבי יודה בשיטת רבי יודה אבוי. כמה דרבי יודה אמר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר שיני כמה דתימר אין מעשר שיני בסוריא ודכוותה אין נטע רבעי בסוריא. כן רבי יוסי בירבי יודה אומר לא למדו נטע רבעי אלא ממעשר. כמה דתימר אין מעשר שיני אלא לאחר ארבע עשרה שנה. ודכוותה אין נטע רבעי אלא לאחר ארבע עשרה שנה. אמר רבי יוסי והיא בשיטת בנו סוריא למידה מארבע עשרה שנה אין ארבע עשרה שנה למידה מסוריא. כתיב ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם וגו׳. רבי יוסי הגלילי אומר הרי את כמוסיף פירות חמישית על פירות רביעית מה פירות חמישית לבעלין. אף פירות רביעית לבעלין. רבי זעירא רבי יסא בשם רבי יוחנן אתיא דרבי יוסי הגלילי כרבי יהודה. כמה דרבי יהודה עושה אותו כנכסיו כן רבי יוסי הגלילי עושה אותו כנכסיו. רבי ירמיה בעא קומי רבי זעירא כדברי מי שהוא עושה אותו כנכסיו מהו שיהא חייב במעשרות. אמר ליה כיי דאמר רבי יהושע בן לוי דאמר רבי אבין בשם רבי יהושע בן לוי לא סוף דבר הלכה זו אלא כל הלכה שהיא רופפת בבית דין ואין את יודע מה טיבה צא וראה היאך הציבור נוהג ונהוג. ואנן חמיין ציבורא דלא מפרשין. אמר רבי מנא אילו אמר כבית שמי ויש ציבור כבית שמי. אמר רבי אבין כלום למדנו נטע רבעי אלא ממעשר שיני כמה דתימר אין מעשר שיני חייב במעשרות. ודכוותה אין נטע רבעי חייב במעשרות. רבי בא רבי חייה בשם רבי יוחנן עיסת מעשר שיני בירושלם כרבי מאיר פטורה מן החלה כרבי יודה חייבת בחלה. אמר רבי יונה לא אמרו אלא בירושלם הא בגבולים לא. רבי בא בר כהן בעא קומי רבי יוסי כדברי מי שמחייב בפרט מהו שתהא חייבת בחלה. אמר ליה ולא רבי יודה היא וסברנן מימר כל הדא הילכתא רבי יודה כבית שמי.