תלמוד ירושלמי נדרים פרק א הלכה ג

משנה: לא חולים לא אוכל לך לא כשר לא דכי טהור וטמא נותר ופיגול אסור. כאמרא כדיריים כעצים כאישים כמזבח כהיכל כירושלם נדר באחד מכל משמשי המזבח אף על פי שלא הזכיר קרבן הרי זה נדר בקרבן. רבי יהודה אומר האומר ירושלם לא אמר כלום. הלכה: לא חולין לא אוכל לך כול׳. הא מה דנא אכיל מן דידך לא יהו חולין אלא קרבן. לא כשר לי אלא למזבח. לא דכי לי אלא למזבח. טהור למזבח ולא לי. טמא לי ולא למזבח. כשר ודכי מטהור וטמא. לא כשר לא דכי מלטהר וטמא. פיגול. לא שנייה. היא פיגול שלעולה היא פיגול שלשלמים. נותר שלעולה היה לו שעת כושר. נותר שלשלמים לא היה לו שעת כושר. אמר הרי עלי כנותר שלשלמים מהו. כאימרא. רבי יוחנן אמר. כאימר תמידא. תמן אמרין. כוולד חטאת. רבי שמעון בן לקיש אמר. כאילו שלאברהם אבינו. תני רבי חייה מסייע לרבי שמעון בן לקיש. כאימרא דלא ינק מן יומוהי. על דעתין דרבנין דתמן ניתני. כעזרה. אמר רבי אבין. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש ניתני. כקרבנות המזבח. אמר רבי יוסי בירבי בון. על דעתיה דרבי יוחנן ניתני. כדישון מזבח הפנימי והמנורה. כדיריים. כדירים שלעצים. כדיריים שלקרבנות. כעצים. כשני גיזירי עצים. כאישים. כשלהביות שלאש. כמזבח. כקרבנות המזבח. כהיכל. כקרבנות ההיכל. כירושלם. כקרבנות ירושלם. נדר באחד מכל משמשי מזבח. כגון כף ומחתה ומזרק. רבי יודה אומר. האומר כירושלם לא אמר כלום. שלא נתכוון זה אלא לעצים ולאבנים שבה. כתורה. הרי זה מותר. כקדושת תורה ככתוב בה. הרי זה אסור כקרבנות הכתובין שבה. אית תניי תני. כתורה וככתוב בה. הרי זה מותר. רבי אבין בר כהנא אמר. דרבי שמעון היא. אמר רבי יוחנן. דברי רבי שמעון נמצא שאין בידו חיטין ופטור על השאר. אמר רבי יוסי. דברי הכל היא. כתורה. כקדושת תורה. ככתוב בה. כקדושת כתוביא.