תלמוד ירושלמי נדרים פרק יא הלכה א

משנה: אילו נדרים שהוא מיפר. דברים שיש בהן עינוי נפש אם ארחץ ואם לא ארחץ אם אתקשט ואם לא אתקשט. אמר רבי יוסי אין אילו נדרי עינוי נפש. הלכה: אילו נדרים שהוא מיפר כול׳. כתיב כל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש. אין לי אלא נדרים שיש בהן עינוי נפש. נדרים שבינו לבינה מניין. בין איש לאשתו. עד כדון בבעל. באב מניין. מה הבעל אינו מיפר אלא נדרים שיש בהן עינוי נפש ונדרים שבינו לבינה. אף האב אינו מיפר אלא נדרים שיש בהן עינוי נפש ונדרים שבינו לבינה. רבי יעקב בר אחא אמר. איתפלגון רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. בין לנדרים בין לשבועות הבעל מיפר. רבי שמעון בן לקיש אמר. לנדרים מיפר ולא לשבועות. אמר רבי יוסי בירבי בון. אף בנדרי הזקן פליגין רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר. בין לנדרים בין לשבועות הזקן מתיר. ורבי שמעון בן לקיש אמר. לנדרים הזקן מתיר ולשבועות אין הזקן מתיר. ואתייא דרבי שמעון בן לקיש כהדא דאיסי. חד בר נש אתא מישרי נדרא קומי רבי יוסי. מתעטף ויתיב ליה. אמר ליה. מה אשתבעת. אמר ליה. איפופי ישראל. לא עללה לביתי. אמר ליה. איפופי ישראל. ולא עללה לבייתך. רבי זעירא פתר מתניתא אילו נדרים שמיפר. נדרים שיש בהן עינוי נפש. אם ארחץ ואם לא ארחץ. אם אתקשט ואם לא אתקשט. אמר רבי יוסי. אין אילו נידרי עינוי נפש אלא נדרים שבינו לבינה. אילו הן נדרי עינוי נפש כרבי יוסי. כשאמרה קונם פירות העולם עלי. הרי זה יפר. רבנין אמרין. נדרי עינוי נפש היפר לה מופר לעולם. נדרים שבינו לבינה אינו מופר אלא כל זמן שהיא עמו. רבי יוסי אומר. בין נדרי עינוי נפש בין נדרים שבינו לבינה היפר לה מופר לעולם. והא רבנין אמרין. נדרי עינוי נפש הפר לה מופר לעולם. רבי יוסי אומר. נדרים שבינו לבינה היפר לה מופר לעולם. מה ביניהון. בשאמרה. קונם הנייתי עליך אם אצא מרשותך. ויפר לה. בשלא אמרה. קונם הניית גופי עליך לכשאצא מרשותך. רבנין אמרין. נדרי עינוי נפש הן. רבי זעורא ורבי הילא תריהון אמרין. נדרים שבינו לבינה כן. על דעתיה דרבי זעורא רבי יוסי ורבי יוחנן בן נורי שניהן אמרו דבר אחד. דתנינן תמן. רבי יוחנן אמר. יפר. שמא יגרשנה ותהא אסורה לחזור לו. רבי הילא פתר מתניתא אילו נדרים שהוא מיפר לה. נדרים שיש בהן עינוי נפש. אם ארחץ אם לא ארחץ. אם אתקשט אם לא אתקשט. מהו אמר רבי יוסי אין אילין נדרים נדרי עינוי נפש אלא אילו נדרים שבינו לבינה. אילו הן נידרי עינוי נפש. דברי הכל. אם ארחץ אם לא ארחץ. ותני כן. נדרי עינוי נפש. אם ארחץ אם לא ארחץ. אם אתקשט אם לא אתקשט. בין על דעתיה דרבי זעירא בין על דעתיה דרבי הילא מחלפה שיטתיה דרבי יוסי. דתני. מעיין שלבני העיר. הן ואחרים. הן קודמין לאחרים. אחרים ובהמתן. אחרים קודמין לבהמתן. כביסתן וחיי אחרים. כביסתן קודמת לחיי אחרים. אמר רבי יוחנן. מאן תנא. כביסה חיי נפש. רבי יוסה. דתני. אין נותנין מהן לא למשרה ולא לכביסה. רבי יוסי מתיר בכביסה. מחלפה שיטתיה דרבי יוסי. תמן הוא אמר. אין רחיצה חיי נפש. וכא הוא אמר. כביסה חיי נפש. אמר רבי מנא אדם מגלגל ברחיצה אין אדם מגלגל בכביסה. יהודה איש הוצא עביד טמיר במערתא תלתא יומין מיקום על הדין טעמא. מניין שחיי העיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת. אתא לגבי רבי יוסי בן חלפתא. אמר ליה. אית לי טמיר במערתא תלתא יומין מיקום על הדין טעמא. מניין שחיי העיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת. קרא לרבי אבא בריה. אמר ליה הדין טעמא. מניין שחיי העיר הזאת קודמין לחיי עיר אחרת. אמר ליה. תהיינה הערים האלא תהיינה עיר ואחר כך מגרשיה סביבותיה. אמר ליה. מי גרם לך. דלא ילפת עם חביריך. ניחא אם ארחץ. אם לא ארחץ. ותרחץ. אמר רבי מנא. בשאמרה. קונם הנייתי עליך משארחץ אם ארחץ. ויפר לה. אמר רבי יוסי בירבי בון. בשלא אמרה אלא. קונם הניית גופי עליך לכשארחץ. ויכוף. לא כן אמר רב הונא. הנייתי עליך. כופה ומשמשתו. הנייתך עלי. הרי זה יפר. שנייא היא שהיא הנייתו והנייתה. אמר רבי אבא מרי. אם ארחץ אם לא ארחץ לעולם. אם אתקשט ואם לא אתקשט לעולם. רבנין דקיסרין בשם רבי נסא. אם ארחץ ואם לא אתקשט. אם אתקשט ואם לא ארחץ.