תלמוד ירושלמי נדרים פרק יא הלכה ב

משנה: אילו הן נדרי עינוי נפש. אמרה קונם פירות העולם עלי הרי זה יכול להפר. פירות מדינה עלי יביא לה ממדינה אחרת. פירות החנווני זה עלי אינו יכול להפר. אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר דברי רבי יוסה. הלכה: שמואל אמר. אמרה קונם פירות העולם עלי. והיו שם צבורים בסידקי. יקח לה מהן. רבי שמעון בן לקיש אמר. קונם פירות בני זו המדינה עלי. והיו שם אכסנאין מוכרין. יקח מהן. כתיב וכל נדר וכל שבועת אסר לענות נפש. כגון פילפל שאני טעמת. קלוסקין שאני טועמת. לא סוף דבר שיש מאותו המין אלא אפילו אין בו מאותו המין. שמא יביא לה אחר מאותו המין. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. היו לפניו שתי חתיכות אחת יפה ואחת רעה. נתנה עיניה ביפה ונדרה מן הרעה הרי זה יפר. מפני מה הוא מיפר. חברייא אמרי. מפני נדרי עינוי נפש שלה. רבי זעירא ורבי הילא תריהון אמרין. מפני נדרי עינוי נפש שלו. רבי זעירא בשם שמואל. כל הנדרים אדם מיפר חוץ מהאומרת. הנייתי על פלוני. הא הניית פלוני עלי. יפר. והתנינן. קונם פירות חנווני זה עלי אינו יכול להפר. פתר לה כרבי יוסי וחלוקים עליו. דתנינן תמן. אם לא היתה פרנסתו אלא ממנו הרי זה יפר. אמר רבי יוסי. דו מקיף לה. דו יב לה. אמר רבי מנא. דו יב לה מקמה טבא.