תלמוד ירושלמי נזיר פרק ה הלכה ד

משנה: היו מהלכין בדרך ואחד בא כנגדן אמר אחד מהן הריני נזיר שזה איש פלוני. ואחד אמר הריני נזיר שאינו הוא. הריני נזיר שאחד מכם נזיר שאין אחד מכם נזיר ששניכם נזירין שכולכם נזירין. בית שמאי אומרים כולן נזירין. ובית הלל אומרים אינו נזיר אלא מי שלא נתקיימו דבריו. ורבי טרפון אומר אין אחד מהן נזיר. הרתיע לאחוריו אינו נזיר. רבי שמעון אומר יאמר אם היה כדברי הריני נזיר חובה. ואם לאו הריני נזיר נדבה. ראה את הכוי ואמר הריני נזיר שזה חיה הריני נזיר שאין זה חיה. הריני נזיר שזה בהמה הריני נזיר שאין זה בהמה. הריני נזיר שזה חיה ובהמה. הריני נזיר שאין זה לא חיה ולא בהמה. הריני נזיר שאחד מכם נזיר שאין אחד מכם נזיר ששניכם נזירין הרי כולם נזירין. הלכה: היו מהלכין בדרך כול׳. כיני מתניתא. מי שנתקיימו דברים. לשון הפוך הוא. דלא קברת ברה. תני. רבי יודה אומר משום רבי טרפון. אין אחד מהן נזיר. שאין נזירות אלא על התרייה. הדא היא דרבי יודה אמר. ספק נזירות מותר. מה נן קיימין. אם בשזה אומר. ראובן. וזה אומר. שמעון. מה נפשך. ראובן הוא נזיר הוא. שמעון הוא נזיר הוא. אלא כי נן קיימין. בשזה אומר. ראובן. וזה אומר. שמעון. הרתיע לאחוריו אינו לא ראובן ולא שמעון אינו נזיר. הדא היא דרבי שמעון אומר. אינו מביא קרבן עד שיהיה. תני. וכולן מונין תשעה נזיריות. והא אינון עשר. אי אפשר שלא נתקיימו דברי אחד מהן. אמר רבי יסא. דבית שמי היא. דבית שמי אומרים. הקדש טעות הקדש.