תלמוד ירושלמי נזיר פרק ז הלכה ג

משנה: אבל הסככות והפרעות ובית הפרס וארץ העמים והגולל והדופק ורביעית דם ואהל ורובע עצמות וכלים הנוגעים במת וימי ספורו וימי גמרו על אילו אין הנזיר מגלח ומזה בשלישי ובשביעי ואינו סותר את הקודמין התחיל מונה מיד וקרבן אין לו. באמת ימי הזב והזבה וימי הסגירו שלמצורע הרי אילו עולין לו. הלכה: אבל הסככות והפרעות כול׳. בנתיים מהו. רבי יוחנן אמר. בנתיים להקל. רבי שמעון בן לקיש אמר. בנתיים להחמיר. מהו בנתיים. זה אבר מן המת ואבר מן החי שאין עליהן בשר כראוי. רבי יוסי בעי. מניין עצם כשעורה. לא מן הדין קרייא או בעצם אדם. הכא את עבד לה כשעורה. והכא את עבד לה פחות מכשעורה. תני רבי שמואל בר אבדומא. בחלל. כל שהוא חלל. בחלל. זה אבר מן המת ואבר מן החי שאין עליהם בשר כראוי. אמר רבי יוחנן. סככות ופרעות תורה הן אצל תרומה ואין הנזיר מגלח. רבי ירמיה בעי. אם לשרוף. אפילו על ספק דבריהן שורפין. אם ללקות. תני רבי ציידנייה קומי רבי ירמיה ופליג על רבי ירמיה. כל טומאה מן המת שהנזיר מגלח חייבין עליה על ביאת המקדש. וכל טומאה מן המת שאין הנזיר מגלח עליה אין חייבין עליה על ביאת המקדש. אמר רבי יוחנן. רובדי אילן שיש בהן ארבעה על ארבעה הנזיר מגלח. רבי יוסי אמר רבי יוחנן. ידו אחת בצד זו וידו אחת ברובד אין הנזיר מגלח. רבי יוסי בעי. אם חוצץ הוא בפני הטומאה יחוץ בפני טהרה. אם אינו חוצץ בפני טומאה אל יחוץ בפני טהרה. אמר רבי יוחנן. המת בבית והנזיר תחת המיטה נזיר מגלח. כל שכן המת תחת המיטה והנזיר בבית אינו מגלח. אמר רבי יוחנן. המת והנזיר תחת כרעי המיטה תחת מעי הגמל תחת מעי ה[מ]שקוף תחת מלתריות אין הנזיר מגלח. ולא כל דבר שנראה להגן. שמע חזקיה ואמר. טהרו מתים. אמר רבי יוחנן. המת בבית והנזיר בטריקלין הנזיר מגלח. כל שכן המת בטריקלין והנזיר בבית שהנזיר מגלח. רבי מנא בעי. אם אהל לחוץ יהא אהל להמשך. אם אינו אהל להמשיך תיפקע טומאה. אמר רבי יוחנן. טומאה מחצי כותל ולחוץ הנזיר מגלח. אמר רבי יאשיה. טומאה טמונה בקרקעו שלבית נזיר מגלח. רבי יעקב בר אחא בשם רבי יאשיה. רוב בניינו ורוב מיניינו שלמת אין הנזיר מגלח. באמת. דאמר רבי אליעזר. כל מקום ששנינו. באמת. הלכה למשה מסיני. יפלו כי טמא נזרו. מיכן שטמאים נופלין. ויסתור. אין לך סותר אלא ימי המת בלבד. ולא יעלו. מה אם ימים שעושין משכב ומושב את אומר. עולין. ימים שאין עושין משכב ומושב אינו דין שיעלו. מה חמית מימר שאין עולין. אמר רבי [] בשם רבי שמעון בן לקיש. גדל פרע שער ראשו. ימים שלגידול שיער עולין. ימים שלהעברת שיער אין עולין. עד כדון בימי ספירו. בימי גמרו. רבי יוחנן בשם רבי ינאי. אל נא תהי כמת. מה ימי המת אין עולין אף ימי הסגר אין עולין. חד בי רב אמר הדא דרבי יוחנן קומי רבי שמעון בן לקיש ולא קיבל עלוי. אמר ליה. הכא את עבד לה הסגר. והכא את עבד לה החלט. לית יכיל. דאמר רבי יוחנן בשם רבי ינאי. אל נא תהי כמת. תסגר. מה ימי המת שבעה. אף ימי הסגר שבעה.