תלמוד ירושלמי סוטה פרק ב הלכה ו
משנה: הכל שוין שאינו מתנה עמה קודם לשנתארסה ולא משנתגרשה. נסתרה לאחר וניטמאת ואחר כך החזירה לא היה מתנה עמה. זה הכלל. כל שתיבעל ולא היתה אסורה לו לא היה מתנה עמה. הלכה: הכל שוין שאין מתנה עמה קודם שנתארסה ולא משנתגרשה כול׳. אמר רבי ינאי. פשיטא שאדם מוחל על קינויו. גירש כמי שמחל. היך עבידא. קינא לה ונתגרשה והחזירה ונסתרה. אין תימר. גירש כמי שמחל. צריך לקנות לה פעם שנייה. אין תימר. גירש כמי שלא מחל. אין צריך לקנות לה פעם שנייה. אבל אם קינא לה ונסתרה וידע בה. וגירשה והחזירה ונסתרה. שתת ולא בדקו אותה המים טהורה היא. אי מאחר שאין המים בודקין את האשה שהיא אסורה לביתה טמיאה היא.
