תלמוד ירושלמי סוטה פרק ו הלכה א

משנה: מי שקינא לה ונסתרה אפילו שמע מן העוף הפורח יוציא ויתן כתובה דברי רבי אליעזר. רבי יהושע אומר משישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה. הלכה: מי שקינא לה ונסתרה כול׳. רבי יוחנן בשם רבי יניי. כל ההן פירקא משהתרה בה ואמר לה. אל תיסתרי עם איש פלוני. משקינא לה ונסתרה. רבי שמעון בן לקיש אמר. אפילו לא נסתרה. אמר רבי זעירא קומי רבי יסא. לא דרבי שמעון בן לקיש פליג. אלא סבר כההן תנייה והוא מיקל בעידי סתירה. אנן תנינן. מחלוקת. אית תניי תני. סתם. אמר רבי זעירא קומי רבי מנא. לא על מה דרבי אליעזר אמר רבי יהושע פליג. אלא בגין דתנינן. רבי יושוע אומר עד שישאו ויתנו בה מוצרות בלבנה. רבי אבא מרי בעי. תמן אמר רבי חזקיה רבי אבהו בשם רבי אלעזר. כל מקום ששנה רבי מחלוקת וחזר ושנה סתם הלכה כסתם. וכא הוא אמר הכין. אנן תנינן. מוצרות. אית תניי תני. מוזרות. מאן דמר. מוצרות. מצרן עמר. ומאן דמר. מוזרות. שזרן כיתן. מה נן קיימין. אין בההוא דשמע ולא ידע מן מאן שמע. כעוף הפורח הוא. ואין בההוא דשמע וידע ממאן שמע. כעד מפי עד הוא. אלא כן אנן קיימין פלוני מפלוני ופלוני מפלוני. מילה דלית בה תימליוסים.