תלמוד ירושלמי סוטה פרק ז הלכה ב

משנה: ואילו נאמרין בלשון הקדש. מקרא הביכורים וחליצה ברכות וקללות ברכת כהנים וברכת כהן גדול ופרשת המלך ופרשת עגלה ערופה ומשוח מלחמה בשעה שהוא מדבר אל העם. מקרא הביכורים כיצד. וענית ואמרת לפני יי אלהיך ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם. מה ענייה האמורה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש. חליצה כיצד. וענתה ואמרה ככה יעשה לאיש ולהלן הוא אומר וענו הלוים ואמרו מה ענייה האמורה להלן בלשון הקדש אף כאן בלשון הקדש. רבי יהודה אומר וענתה ואמרה ככה עד שתאמר בלשון הזה. הלכה: תני בשם רבי יודה. כל מקום שנאמר בלשון הזה ענייה ואמירה ככה וכה הרי הוא בלשון הקודש. אמר רבי אלעזר. בניין אב שבכולן משה ידבר והאלהים יעננו בקול. התיב רבי חגי. והכתיב ויען לבן ובתואל. אין תימר על ידי ענייה. והכתיב ויאמרו. אין תימר על ידי אמירה. והכתיב מיי יצא הדבר. אין תימר. בלשון הקודש. והכתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא. ואין תימר. קודם למתן תורה. הרי פרשת ווידוי מעשר הרי הוא לאחר מתן תורה והוא נאמר בכל לשון. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יוחנן. שלא יהא לשון סורסי קל בעיניך. שבתורה ובנביאים ובכתובים הוא אמור. בתורה כתיב ויקרא לו לבן יגר שהדותא. בנביאים כתיב כדנה תימרון להון. בכתובים כתיב וידברו הכשדים למלך ארמית. אמר רבי יונתן דבית גוברין. ארבעה לשונות נאין להשתמש בהן העולם. ואילו הן. לעז לזמר. רומי לקרב. סורסי לאילייא. עברי לדיבור. ויש אומרים. אף אשורי לכתב. אשורי יש בו כתב ואין בו לשון. עברי יש בו לשון ואין בו כתב. בחרו להם כתב אשורי ולשון עברי. ולמה נקרא שמו אשורי. שהוא מאושר בכתבו. אמר רבי לוי על שם שעלה בידם מאשור. כתיב וענו הלוים ואמרו אל כל איש ישראל קול רם. בקולו שלרם. מלמד ששיתף הקדוש ברוך הוא קולו עמהן. דבר אחר. קול רם. המעולה שבקולות. אמר רבי יצחק. לא קטון ולא גדול אלא בינוני.