תלמוד ירושלמי סוטה פרק ח הלכה י

משנה: והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם. בעקיבו שלעם מעמידין זקיפים לפניהם ואחרים מאחוריהם וכשילים שלברזל בידיהן וכל המבקש לחזור הרשות בידיהן לקפח את שוקיו שתחילת נפילה ניסה שנאמר נס ישראל לפני פלשתים וגם מגיפה גדולה היתה בעם. ולהלן הוא אומר וינוסו אנשי ישראל לפני פלשתים ויפלו חללים בהר הגלבוע. במה דברים אמורים במלחמת הרשות אבל במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. אמר רבי יהודה במה דברים אמורים במלחמת מצוה אבל במלחמת חובה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. הלכה: כתיב והיה ככלות השוטרים לדבר אל העם ופקדו שרי צבאות בראש העם. אין לי אלא בראש העם. בסוף העם מניין. תלמוד לומר פקדו ופקדו. עד כדון כרבי עקיבה. כרבי ישמעאל. רבי ישמעאל כרבי מאיר. דרבי מאיר צווח לסופיה דחבלא רישיה. אמר רבי מאיר. כתיב החכם עיניו בראשו. הכסיל במה. ברגליו. אמר רבי אבא מרי. החכם עד שהוא בראשו שלדבר הוא יודע מה בסופו. גד גדוד יגודנו. גייסא אתי מגייסתיה והוא מגייס ליה. כיני מתניתה. שתחילת נפילה ניסה. אמר רבי יוחנן משמעות ביניהן. רבי יהודה היה קורא למלחמת הרשות מלחמת מצוה. אבל במלחמת חובה הכל יוצא אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה. אמר רב חסדא. מחלוקת ביניהון. רבנין אמרין. מלחמת מצוה זו מלחמת דוד. מלחמת חובה זו מלחמת יהושע. רבי יהודה היה קורא מלחמת [מצוה] כגון אנן דאזלין עליהון. מלחמת חובה כגון דאתיין אינון עלינן. כתיב והמלך אסא השמיע את כל יהודה אין נקי. מהו אין נקי. רבי סימון ורבנין. רבי סימון אמר. אין נקי לביתו שעה אחת. ורבנין אמרין. לית רבי בריבי.