תלמוד ירושלמי סוטה פרק ט הלכה יא

משנה: יוחנן כהן גדול העביר הודיית המעשר. אף הוא ביטל את המעוררים ואת הנוקפים עד ימיו היה פטיש מכה בירושלם ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמיי. הלכה: רבי ירמיה רבי חייה בשם רבי שמעון בן לקיש. מתניתא משנחשדו להיות נותנין מעשר לכהונה. הדא מסייעא ליה לרבי יוחנן בחדא ופליגא עליה בחדא. [פליגה עלוי] דתנינן תמן ובת כהן ללוי לא תאכל לא יאכלו לא בתרומה ולא במעשר. ניחא בתרומה לא תאכל. במעשר מה נפשך כהנת היא תאכל לוייה היא תאכל. רבי אילא בשם רבי יוחנן כמאן דמר אין נותנין מעשר לכהונה. הוי דו אמר נותנין מעשר לכהונה. מסייעא ליה דו אמר. כולן לשבח. דאמר רבי יוחנן. יוחנן כהן גדול שלח ובדק בכל ערי ישראל ומצאן שלא היו מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד. אבל מעשר ראשון ומעשר שיני מהן היו מפרישין ומהן לא היו מפרישין. אמר הואיל ומעשר ראשון בעון מיתה. ומעשר שיני בעון טבל יהא אדם קורא שם לתרומה ולתרומת מעשר ונותנן לכהן. ומעשר שיני מחללו על המעות והשאר מעשר עני שהמוציא מחבירו עליו הראייה. ויתודה. אמר רבי אילא כעס הוא לפני המקום מי שהוא אומר עשיתי והוא לא עשה. מעתה מי שהוא מפריש יתודה. ומי שאינו מפריש לא יתודה. כהדא דתני. עד השקיפה היו אומרים קול נמוך. מיכן ואילך היו אומרים קול גבוה. את המעוררין. אותן שהיו אומרים עורה למה תישן יי וגו׳. וכי יש שינה לפני המקום. והלא כבר נאמר הנה לא ינום ולא יישן שומר ישראל. מה תלמוד לומר ויקץ כישן יי. אלא כביכול כאילו יש לפניו שינה בשעה שישראל בצרה ואומות העולם ברווחה. וכן הוא אומר ובהמרותם תלן עיני. את הנוקפים. אותן שהיו מכין על גבי העגל בין קרניו. אמר להן יוחנן כהן גדול עד מתי אתם מאכילין את המזבח נבילות. ועמד ועשה להן טבעות. אמר רבי בא בשם רבי יוחנן טבעות עשה להן. רחבות מלמטן וצרות מלמעלן. עד ימיו היה פטיש מכה בירושלם עד תחילת ימיו. ובימיו אין אדם צריך לשאול על הדמאי שהעמיד זוגות. מילתיה דרבי יהושע בן לוי אמרה מהן לגנאי ומהן לשבח. דאמר רבי יוסי בשם רבי תנחום רבי חייה בשם רבי יהושע בן לוי. בראשונה היה מעשר נעשה לשלשה חלקים. שליש למכרי כהונה ולוייה. ושליש לאוצר. ושליש לעניים ולחבירים שהיו בירושלם. אמר רבי יוסי בירבי בון. מאן דהוה סלק למידון בירושלם עד תלת איגרן הוה יהיב מדיליה. מיכן ואילך משלאוצר. משבא אלעזר בן פחורה ויהודה בן פכורה היו נוטלין אותן בזרוע. והיתה ספיקה בידו למחות ולא מיחה. והעביר הודיית המעשר. וזו לגנאי. את המעוררין לשבח. ואת הנוקפין לשבח. עד ימיו היה פטיש מכה בירושלם עד תחילת ימיו. רבי חסידה שאל לרבי חזקיה לא מסתברא עד סוף ימיו. אמר ליה אף אנא סבר כן. דמאי רבי יוסי בשם רבי אבהו רבי חזקיה בשם רבי יודה בן פזי דמאי דמי תיקן. דמי לא תיקן.