תלמוד ירושלמי סוכה פרק א הלכה ו
משנה: חבילי קש וחבילי עצים וחבילי זרדים אין מסככין בהן. אם התירן כשירות. וכולן כשירות לדפנות: הלכה: רבי חייה בשם רבי יוחנן. מפני שהיא נראית כאוצר. רבי יעקב בר אבייא רב ששת בשם רבי חייה רבה. אין חבילה פחותה מעשרים וחמשה. חיננא בר שלמיא בשם רב. קצר לסכך אין להן ידות. קצר לסכך וחישב עליהן למאכל בא במחשבה. קצר למאכל וחישב עליהן לסכך. אחרים אומרים. עד שיהא הקש רבה על האוכל ועל היד. רב כהדא דאחרים. מה אנן קיימין. קצר לסכך והוכשרו ואמר. לכשייעשו מצוותן אחזירם לגורן. צריכין הכשר פעם שנייה או כבר הכשירן בידן. רבי יסא בשם רבי חמא בר חנינה. וסכות על הארן את הכפורת. מיכן שהדופן קרוי סכך. מיכן שעושין דפנות בדבר שהוא מקבל טומאה.
