תלמוד ירושלמי סוכה פרק ד הלכה ו

משנה: נסוך המים שבעה כיצד. צלוחית של זהב מחזקת שלשת לוגין היה ממלא מן השלוח. הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו. עלה בכבש ופנה לשמאלו ושני ספלים של כסף היו שם. רבי יהודה אומר של סיד היו אלא שהיו מושחרין מפני היין. ומנוקבין כמין שני חוטמין דקין אחד מעובה ואחד מידק כדי שיהו כלים בבת אחת. מערבי של מים ומזרחי של יין. עירה של מים בתוך של יין או של יין לתוך של מים יצא. רבי יהודה אומר בלוג היה מנסך כל שמונה. ולמנסך אומרים לו הגבה את ידך שפעם אחת ניסך על רגליו ורגמוהו כל העם באתרוגיהם: הלכה: אמר רבי יוסי בן חנינה. כדי לעשות פומפי לדבר. יוסי בן חנינה בשם מנחם יותפייה. דרבי עקיבה היא. דרבי עקיבה אמר. ניסוך המים דבר תורה. תמן תנינן. רבי לעזר אומר. אף המנסך מים בחג בחוץ חייב. אמר רבי יוחנן. כל שיטת רבי לעזר כשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר. ניסוך המים דבר תורה. כן רבי לעזר אומר. ניסוך המים דבר תורה. אית תניי תני בשם רבי אלעזר. צריך שיהא מילויין לשם החג. אית תניי תני בשם רבי לעזר. אינו צריך שיהא מילויין לשם החג. מאן דאמר. צריך שיהא מילויין לשם החג. רבי לעזר כרבי עקיבה. ומאן דאמר. אינו צריך שיהא מילויין לשם החג. רבי לעזר כרבנן. לית יכיל. דאמר רבי יוחנן. כל שיטת רבי לעזר כשיטת רבי עקיבה רבו. כמה דרבי עקיבה אמר. ניסוך המים דבר תורה. כן רבי לעזר אמר. ניסוך המים דבר תורה. מה נפק מן בינהון. אמר רבי זעורא. והוא שניסך שלשת לוגין בפנים ושלשת לוגין בחוץ. אית תניי תני. יש להן שיעור. ואית תניי תני. אין להן שיעור. מאן דאמר. יש להן שיעור. פטור. ומאן דאמר. אין להן שיעור. חייב. יוסי בר אשיין בשם רבי שמעון בן לקיש. צריכין הספלים להיות פקוקין בשעת הניסוך. מה טעם בקדש הסך נסך שכר ליי. תני. רבי יוסה אומר. השית היה נקוב עד התהום. מה טעם. ויעזקהו ויסקלהו ויטעהו שורק ויבן מגדל בתוכו. זה ההיכל. ויקב חצב בו. זה המזבח. וגם יקב. זה השית. רבי שמעון אומר. מעשה שמים היו. לפי שהיו מעשה שמים יכול לא יהו נאים כמעשה ידי אומן. תלמוד לומר חמוקי יריכיך כמו חלאים מעשה ידי אומן. נאים היו יותר ממעשה ידי אומן. תני. אמר רבי לעזר בירבי צדוק. לול קטן היה בין האולם ולמזבח. אחת לשבעים שנה היו פירחי כהונה יורדין ומעלין אותו בקדושה שהיה קרוש כעיגולי דבילה ובאין ושורפין אותו בקדושה. כשם שהיה ניסוכו בקדושה כך היתה שריפתו בקדושה. אמר רבי. ראה שהתפיסתך התורה לשון חיבה לשון שיבעה לשון שיכרות. רבי יודה בר לקרה בשם רבי שמואל בר נחמן. משחרב בית המקדש פסק יין קרוש ופסקה זכוכית לבנה. מהו זכוכית לבנה. שהיתה מתקפלת. הוון בעיין מימר. המעובה שלמים והמידק שליין. דאמר רבי יונה בשם רבי אימי. נקב שאינו מוציא מים מוציא יין. ושאינו מוציא יין מוציא שמן. ושאינו מוציא שמן מוציא דבש. ואפלו תימר חילופין. דרבי יהודה היא. דרבי יהודה אמר. מלוג היה מנסך כל שמונה. רבי שמעון בן לקיש בעא קומי רבי יוחנן. הקדימן לזבח מה הן. ניסכן בלילה מה הן. לא ניסך היום מהו שינסך למחר. אמר ליה. נישמעינה מן הדא דאמר רבי אילא בשם רבי יסי. ונסכיה. אחד ניסכי מים ואחד ניסכי יין. הדא אמרה. הקדימן לזבח כשר. ניסכן בלילה כשר. לא ניסך היום לא ינסך למחר. על שם. עבר יום עבר קרבנו. רבנן מרבים במים וממעטין בימים. רבי יהודה ממעט במים ומרבה בימים. אית דבעי מימר. היא דפרה היא דסוכה היא דכיפורים. רבי סימון לא אמר כן. אלא או דפרה ודסוכה חד ודכיפורים חד. או דפרה ודכיפורים חד ודסוכה חד. מאן דאמר. לא באו ימים קלים עד שמת. תלתיהון עבד. מאן דאמר. יצא חוטמו מזנק תולעים וכמין פרסת עגל בתוך מצחו. כמאן דאמר. או דפרה ודסוכה חד ודכיפורים חד. או דפרה ודכיפורים חד ודסוכה חד. צווחה עליהן העזרה. צאו מיכן צאו מיכן בני עלי. טימאתם בית אלהינו. בו ביום נפגמה קרן המזבח ונתנו עליו גוש שלמלח שלא יהא נראה כפגום. שכל מזבח שאין לו קרן וסובב ויסוד פגום הוא. בעון קומי רבי אבהו והא כתיב. וכל אדם לא יהיה באהל מועד בבואו לכפר בקודש עד צאתו. אפילו אותן שכתוב בהן ודמות פניהם פני אדם לא יהיו באהל מועד בבואו לכפר בקודש. אמר לון. בשעה שהוא נכנס כדרכו.