תלמוד ירושלמי סוכה פרק ה הלכה ג

משנה: מבלאי מכנסי כהנים ומהמייניהן היו מפקיעין ובהן היו מדליקין לא היתה חצר בירושלם שלא היתה מאירה מאור בית השואבה: הלכה: תני מבלאי מכנסי כהן גדול היו מדליקין את הנירות שבפנים ומבלאי מכנסי כהן הדיוט היו מדליקין את הנירות שבחוץ. אמר רבי שמואל בר רב יצחק. כתיב. להעלות נר תמיד. שיערו לומר. אין לך עושה שלהבת אלא פשתן בלבד. מהו מפקיעין. תירגם רבי חגיי קומי רבי יוסה. מפשילים. תני. לא היה חצר בירושלם שלא היתה מאירה מאור בית השואבה. תני. יכולה אשה לבור חיטיה לאור המערכה. ולא היו מועלות. לאו. דאמר רבי יהושע בן לוי. הריח והמראה והקול אין בהן מעילה. ששה קולות היו נשמעים מיריחו. מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח. מיריחו היו שומעין קול המגריפה. מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור. מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז. מיריחו היו שומעין קול החליל. מיריחו היו שומעין קול הצילצל. ויש אומרים אף קולו שלכהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכיפורים. מיריחו היו מריחין ריח פיטום הקטורת. אמר רבי לעזר בן דלגיי. עזים היו לבית אבא בהרי אכוור והיו מתעטשות מריח פיטום הקטורת.