תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ה הלכה א

משנה: היו בודקין אותן בשבע חקירות באי זו שבוע באי זו שנה באי זה חדש בכמה בחדש באי זה יום באי זו שעה באי זה מקום. רבי יוסי אומר באי זה יום באי זו שעה באי זה מקום מכירין אתם אותו והתריתם בו. העובד עבודה זרה את מה עבד ובמה עבד: הלכה: היו בודקין אותן בשבע חקירות כול׳. ולא תנינן. באי זה יובל. שאין הדבר מצוי. אשכח תני. רבי שמעון בן יוחי אומר. אף באי זה יובל. וקיימונה בהוא דעאל ובהוא דנפק. מניין לשבע חקירות. תנא שמואל הזקן קומי רבי אחא. ודרשת וחקרת ושאלת היטב והנה אמת נכון. אמר ליה. לא תהא קרא ואזיל אלא ודרשת וחקרת ושאלת היטב והוגד לך ושמעת ושאלת היטב. היטב היטב לגזירה שוה. ליתן [ל]כל אחת ואחת שמועה שאלה דרישה וחקירה. רבי יצחק מקשי לה. הוון תפיסין בחד ליסטיס דטיבריא אמרין. כדון קטול כדון קטל. ומניין לזה שבע חקירות. איסי אמר. כל זמן שאילו העדים יכולין להזדמם על אותה עדות אין ההורג נהרג. מכירין אתם אותו. מה היה. גוי היה או ישראל היה. נישמעינה מהדא דמר רבי יוחנן. נהרג מטיבריא לציפורי חזקה שישראל היה. התריתם בו. מניין להתרייה. רבי שמואל בר נחמן בשם רבי יונתן. ואיש אשר יקח את אחותו. חסד הוא. אמר רבי בון. קין נשא אחותו. הבל נשא אחותו. חסד עשיתי עם הראשונים שייבנה עולם מהן. כי אמרתי עולם חסד יבנה. תני. רבי שמעון בן יוחי אומר. על פי שנים עדים יומת המת. [וכי] המת מת. אלא להודיעו באי זו מיתה מת. תני. רבי יודה בירבי אלעאי אומר. וכי יזיד איש על רעהו להורגו בערמה. שיערימוהו באי זו מיתה מת. היתה מיתתו בחמורה והתרו בו בקלה. יכיל מימר. אילו הוה ידע שמיתתו בחמורה לא הוה עבד הדא מילתא. היה מיתתו בקלה והתרוהו בחמורה. על דעתיה דרבי יודן בירבי אילעאי שיערימוהו באי זו מיתה מת. היו מתרין בו ושותק. מתרין בו ומרכין בראשו. אף על פי שאומר יודע אני. פטור. עד שיאמר. על מנת כן אני עושה. ראוהו שופך דם. א‍מרו לו. הוי יודע שבן ברית הוא והתורה אמרה שופך דם האדם באדם דמו ישפך. אף על פי שאמר. יודע אני. פטור עד שיאמר. על מנת כן אני עושה. ראוהו מחלל שבת. אמרו לו. הוי יודע שהוא שבת והתורה אמרה מחלליה מות יומת. אף על פי שאמר. יודע אני. פטור. עד שיאמר. על מנת כן אני עושה. רבי חייה בר גמדא שאל. מקושש משום מאי מיחייב. משום תולש או משום קוצר. נישמעינה מהדא. ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו. מלמד שמצאוהו תולש עצים מן הקרקע. רבי חייה בר גמדא שאל. מקושש במה היא מיתתו. בסקילה. נישמעינה מהדא. יודעין היו שמקושש חייב מיתה ולא היו יודעין במה היתה מיתתו. אשכח תני רבי חייה. הוצא את המקלל מחוץ למחנה. במה היתה מיתתו. בסקילה. את מה עבד. לפעור או למרקוליס. במה עבדה. בעבודתה עבדה או בעבודת גבוה. נישמעינה מהדא. מעשה שבאו שנים ואמרו. ראינו זה עובד עבודה זרה ואין אנו יודעין פעור היה או מרקוליס היה. דנין אותו בשתיהן ובאי זו מזדכה פוטרין אותו.