תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ה הלכה ב
משנה: כל המרבה בבדיקות הרי זה משובח. מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים. ומה בין חקירות לבדיקות. אלא שבחקירות אחד אומר איני יודע עדותן בטילה. בדיקות אמר אחד איני יודע ואפלו שנים אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת. אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שהן מכחישין זה את זה עדותן בטילה: הלכה: כל המרבה בבדיקות כול׳. במה לקטן. בעוקציהן לקטן. במה אכלן. בגלעיניהן. תמן תנינן. מי שהיו שתי כיתי עדים מעידין. אילו מעידין שנזר שתים ואילו מעידין שנזר חמש. בית שמי אומרים. נחלקה עדותן. אין כאן נזירות. ובית הלל אומרים. יש בכלל חמש שתים. ויהא נזיר שתים. רב אמר. בכלל נחלקו. אבל בפרט כל עמא מודו נחלקה העדות. ורבי יוחנן אמר. במונה נחלקו. אבל בכולל כל עמא מודו שיש בכלל חמש שתים. הידינו כולל והידינו מונה. כולל. אהן אומר תרתי ואהן אמר חמש. מונה. אהן אמר חדא תרתי. ואהן אמר תלת ארבעי. רב אמר. הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות. ורבי יוחנן אמר. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה העדות. דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. חייליה דרבי יוחנן מהדא. דמר רבי בא בר חייה בשם רבי יוחנן. הוחזק המונה. זה אומר. מן הכיס מנה. וזה אומר. מן הצרור מנה. הכחיש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות. מה פליגין. בשהיו שתי כיתי עדים. אחת אומרת. מן הכיס מנה. ואחת אומרת. מצרור מנה. הכחיש עדות בתוך עדות בטלה עדות. וכרב לא בטלה עדות. אחת אומרת. לתוך חיקו מנה. ואחת אומרת. לתוך פונדתו מנה. דברי הכל הכחיש עדות בתוך עדות לא בטלה העדות. אחד אומר. בסייף הרגו. ואחד אומר. במקל הרגו. הכחש עדות בתוך עדות אוף רב מודה שבטלה העדות. מה פליגין. בשהיו שתי כיתי עדים. אחת אומרת. בסייף. ואחת אומרת. במקל. הכחש עדות בתוך עדות בטלה עדות. וכרב לא בטלה עדות. אחת אומרת. לצפון נטה. ואחת אומרת. לדרום פנה. דברי הכל הכחיש עדות לאחר עדות לא בטלה העדות. חייליה דרב מהדא דתנינן תמן. רבי יודן ורבי שמעון אומרין. הואיל וזו וזו מודות שאינו קיים ינשאו. ולא שמיע דמר רבי לעזר. מודה רבי יהודה ורבי שמעון בעדים. מה בין עדים ומה בין צרה. לא עשו דברי צרה בחבירתה כלום. אמר רבי יוחנן. אין אמרה רבי לעזר מיני שמעה ואמרה. מתניתא פליגא על רב. אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה לזה עדותן בטילה. מה עבד לה רב. אמר רבי מנא. פתר לה רב עד בעד. אמר רבי אבין. אפילו יפתר כת בכת שנייא היא לדיני נפשות. דכתיב צדק צדק תרדוף.