תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ה הלכה ג

משנה: אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש עדותן קימת שזה יודע בעבורו של חדש וזה לא ידע. אחד אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטילה. אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש שעות עדותן קימת. אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטילה. רבי יהודה אומר קיימת. אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטילה שבחמש חמה במזרח ובשבע במערב: הלכה: אחד אומר בשנים בחודש כול׳. עד היכא. רבי יסא בשם רבי יוחנן. עד רוב החודש. אמר רבי יוחנן. כגון העירנין הללו. וחכמים אומרים. אינן כלום. ואמר רבי יסא. כגון אנא דמן יומוי לא צלית מוספא מן דלא ידע אימת ירחא. רבי מאיר אומר. משש שעות ולמעלן מדבריהן. רבי יודה אומר. משש שעות ולמעלה דברי תורה. מאי טעמא דרבי מאיר. אך ביום הראשון. זה חמשה עשר. יכול משתחשך. תלמוד לומר אך חלק. הא כיצד. תן לו שעה אחת קודם שקיעת החמה. מאי טעמא דרבי יהודה. אך ביום הראשון. זה ארבעה עשר. יכול כל היום. תלמוד לומר אך חלק. חציו לחמץ וחציו למצה. מחלפת שיטת רבי מאיר. תמן אמר. אך לרבות. וכא אמר. אך למעט. אמר רבי שמואל בר אבודמי. מיעטו שאינו מחמץ. רבי מאיר אומר. לא תאכל עליו חמץ. על אכילתו. רבי יהודה אומר. לא תאכל עליו חמץ. על עשייתו. רבי יודן אית ליה עשה ולא תעשה על אכילתו. עשה ולא תעשה על ביעורו. עשה על אכילתו. שבעת ימים תאכל עליו מצות. לא חמץ. כל לא תעשה שבא מכח עשה עשה הוא. ולא תעשה על אכילתו. לא תאכל חמץ. עשה על ביעורו. שבעת ימים תשביתו שאור מבתיכם. לא תעשה על ביעורו. שבעת ימים שאור לא ימצא בבתיכם. הא רבי מאיר אמר. משש שעות ולמעלה מדבריהן. ששית אסורה משום גדר. חמישית למה. משום גדר. ויש גדר לגדר. אלא חמישית מתחלפת בשביעית. מחלפה שיטת רבי יהודה. תמן אמר. אין חמישית מתחלפת בשביעית. וכא אמר. חמישית מתחלפת בשביעית. אמר רבי יוסי. תמן הדבר מסור לנשים והן עצילות. הכא הדבר מסור לבית דין והן זריזין. אמר רבי יוסי בירבי בון. תמן תחילת חמישית סוף שביעית. הכא סוף חמישית תחילת שביעית. ותני כן. תחילת חמש חמה במזרח וסוף שבע חמה במערב. לעולם אין חמה נוטה למערב אלא בסוף שבע.