תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ז הלכה ג
משנה: מצות הנהרגין. היו מתיזין את ראשו בסייף כדרך שהמלכות עושה. רבי יהודה אומר ניוול הוא זה אלא מניח את ראשו על הסדן וקוצץ בקופיץ. אמרו לו אין מיתה מנוולת מזו. הלכה: מצות הנהרגין כול׳. מודה רבי יהודה שאין מיתה מנוולת מזו. אלא שאמרה תורה ובחקותיהם לא תלכו. אמר רבי יוחנן. ותני כן. ירצח הרוצח. במה שרצח. יכול אם הרגו בסייף יהרגנו בסייף. במקל יהרגנו במקל. נאמר כאן נקימה ונאמר להלן והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית. מה נקימה שנאמרה להלן בחרב. אף נקימה שנאמרה כאן מיתה בחרב. יכול יטלינו מבין האגפיים. נאמר כאן ובערת הרע מקרבך. ונאמר להלן ואתה תבער הדם הנקי מקרבך. הבערה הבערה. עריפה עריפה. מה הבערה שנאמרה להלן מול העורף אף כאן מול העורף. מה עריפה שנאמרה להלן התזת הראש אף כאן התזת הראש.
