תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק ז הלכה יא

משנה: המחלל את השבת בדבר שחייבין על זדונו כרת ועל שגגתו חטאת. והמקלל אביו ואמו אינו חייב עד שיקללם בשם. קללם בכנוי רבי מאיר מחייב וחכמים פוטרין: הבא על נערה המאורסה אינו חייב עד שתהא נערה בתולה מאורסה בבית אביה. באו עליה שנים הראשון בסקילה והשני בחנק: הלכה: המחלל את השבת כול׳. אזהרה למחלל מניין. לא תעשה כל מלאכה. כרת מניין. כי כל העושה בה מלאכה ונכרתה. עונש מניין. מחלליה מות יומת. וניתני שלשים ושבע כריתות בתורה. אמר רבי יוסי בירבי בון. שאם עשה כולן בזדון שבת ובזדון מלאכה שהוא חייב על כל אחת ואחת. אזהרה למקלל אביו ואמו מניין. איש אמו ואביו תיראו. עונש וכרת מניין. ומקלל אביו ואמו מות יומת. ואומר כי כל אשר יעשה מכל התועבות האלה ונכרתו. הבא על נערה המאורסה. רבי יסא בשם רבי יוחנן רבי חייה בשם רבי לעזר. דרבי מאיר היא. ברם לרבנין אפילו קטנה. מה טעמא דרבי מאיר. נער חסר אמור בפרשה. מה מקיימין רבנן נער. רבי אבהו בשם ריש לקיש. נערה אחת שלימה אמורה בפרשה ולימדה על כל הפרשה כולה שהיא גדולה. מתיב רבי מאיר לרבנין. הרי המוציא שם רע הרי אין כתוב בו אלא נער והיא גדולה. שאין קטנה נסקלת. מה עבדין לה רבנין. אמר רבי אבין. תיפתר שבא עליה דרך זכרות. רבי יעקב בר אבא בעא קומי רב. הבא על הקטנה מהו. אמר ליה. בסקילה. הבא על הבוגרת מהו. אמר ליה. אני אקרא נערה ולא בוגרת. וקרא נערה ולא קטנה. ולית את מודה לי שהיא בקנס. אמר ליה. תחת אשר עינה. לרבות את הקטנה לקנס. וקרא תחת אשר עינה. לרבות את הבוגרת בקנס. אמר רב. אף על גב דנצחי רבי יעקב בר אבא בדינא הלכה הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה. רבי אבון בשם רבי שמואל. ולמה לא פתר ליה מן הדא. ומת האיש אשר שכב עמה לבדו. וכי אין אנו יודעין שאין לנערה חט מות. ומה תלמוד לומר ולנער לא תעשה דבר אין לנערה חטא מות. אלא מיכן הבא על הקטנה בסקילה והיא פטורה.