תלמוד ירושלמי סנהדרין פרק יא הלכה ג

משנה: זקן ממרא על פי בית דין שנאמר כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין. שלשה בתי דינין היו שם. אחד על פתח הר הבית. ואחד על פתח העזרה. ואחד בלשכת הגזית. באין לזה שעל פתח הר הבית ואומר כך דרשתי וכך דרשו חברי כך למדתי וכך למדו חברי. אם שמעו אמרו להם. ואם לאו באין לזה שעל פתח העזרה ואומר כך דרשתי וכך דרשו חברי כך למדתי וכך למדו חברי. אם שמעו אמרו להם. ואם לאו אילו ואילו באין לבית דין הגדול שבלשכת הגזית שמשם תורה יוצאה לכל ישראל שנאמר מן המקום ההוא אשר יבחר ה׳. חזר לעירו ושנה ולימד כדרך שהיה למוד פטור. הורה לעשות חייב שנאמר והאיש אשר יעשה בזדון וגו׳. אינו חייב עד שיורה לעשות. תלמיד שהורה לעשות פטור נמצא חומרו קולו: הלכה: זקן ממרא כול׳. חזר לעירו ושנה ולימד כול׳. כתיב כי יפלא ממך דבר למשפט. מגיד שבמופלא שבבית דין הכתוב מדבר. ממך זה עצה. דבר זו אגדה. בין דם לדם בין דם נידה לדם בתולים. בין דם נידה לדם זיבה לדם צרעת. בין דין לדין. בין דיני ממונות לדיני נפשות. בין דין לדין. בין הנסקלין לנשרפין לנהרגין ולנחנקין. בין נגע לנגע. בין מצורע מוסגר למצורע מוחלט. בין נגע לנגע. בין ניגעי אדם לניגעי בגדים ולנגעי בתים. דברי זו השקיית סוטה ועריפת העגלה וטהרת המצורע. ריבות אילו הערכים והחרמים והתמורות וההקדישות. וקמת. וקמת מבית דין. ועלית זו העלייה. דבר אחר. ועלית מיכן לבית הבחירה שלא יבנה אלא בגובהו שלעולם. מה טעם. כי בהר קדשי בהר מרום ישראל אשתלנו ונשא ענף ועשה פרי וגו׳. ובאת לרבות בית דין שביבנה. רבי זעירא אומר. לשאילה. זקן ממרא שהורה לעשות ועשה חייב. הורה ולא עשה פטור. הורה על מנת שלא לעשות פטור. הורה על מנת לעשות אף על פי שלא עשה חייב. אמר רבי הילא. תני רבי ישמעאל כן. אשר יעשה. לא הוא שיעשה. רב הונא אמר. היה מלמד הלכה ובא ואחר כך אירע לו בו מעשה. עושין לו מעשה. אם עד שלא עשה לימד. עושין לאחרים ואין עושין לעצמו. רבי שמעון בן מנסיא אומר. הנוי והכח והעושר והחכמה והשיבה והכבוד והבנים לצדיקים נאה להם ונאה לעולם. מה טעם. עטרת תפארת שיבה בדרך צדקה תימצא. עטרת זקינים בני בנים ותפארת בנים אבותם. תפארת בחורים כוחם והדר זקינים שיבה. ואומר ונגד זקיניו כבוד. תני. רבן שמעון בן גמליאל אומר. אילו שבע מידות שמנו חכמים בצדיקים כולן נתקיימו ברבי ובניו. רבי יוחנן אומר. כל שבע מידות שאמרו חכמים בצדיקים היו ברבי. מאן רבי. הוא רבי הוא רבי יהודה הנשיא. אמר רבי אבהו. הוא רבי הוא רבי יודן הנשיא הוא רבינו.