תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק א הלכה ד

משנה: עיר שיש בה עבודה זרה חוצה לה מותר. היה חוצה לה עבודה זרה תוכה מותר. מהו לילך לשם בזמן שהדרך מיוחדת לאותו מקום אסור. ואם היה יכול להלך בה למקום אחר מותר. עיר שיש בה עבודה זרה והיו בה חנויות מעוטרות ושאינן מעוטרות זה היה מעשה בבית שאן ואמרו חכמים המעוטרות אסורות ושאינן מעוטרות מותרות: הלכה: עיר שיש בה עבודה זרה כול׳. הא תוכה אסור. מפני שיש בה צלם אחד יהא תוכה אסור. ריש לקיש אמר. ביריד שנו. ומה בין תוכה לחוצה לה. תוכה שנהנה מן המכס אסור. חוצה לה מותר שלא נהנה מן המכס. ואם היה חוצה לה נהנה מן המכס אף חוצה לה אסור. והתני. הולכין ליריד ולוקחין משם עבדים ושפחות ובהמה. ריש לקיש אמר. לא סוף דבר עבדים ישראל אלא אפילו עבדים גוים. שמקרבן תחת כנפי שכינה. והתני. לקח משם כסות תשרף. בהמה תעקר. מעות יוליכם לים המלח. ניחא כסות תישרף. מעות יוליכם לים המלח. בהמה תיעקר. והתני. הולכין ליריד ולוקחין מהן עבדים ושפחות ובהמה. רבי שמעון בן לקיש אמר. לא סוף דבר עבדים ישראל אלא אפילו עבדים גוים. שמקרבן תחת כנפות שמים. תיפתר ישראל ישראל. והתני. המוכר עבדו לגוים דמיו אסורין. עוד היא תיפתר ישראל ישראל. ישראל שהולך ליריד לוקחין ממנו מפני שהוא כמציל מידן. ובחזירה אסור שנהנה מחמת עבודה זרה. ובגוים בין הולכין בין באין מותר. רבי בא בריה דרבי חייה בר בא בשם רבי יוחנן. אם היה פונדק מותר. רבי זעירא בעי. ביריד אסור ובפונדק מותר. דילמא בפרגמטיא אמרה רבי יוחנן. אתא רבי בא בריה דרבי חייה בר בא בשם רבי יוחנן. אם היה פונדק מותר בפרקמטיא. אמר רבי יוחנן. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. החליף בהמה בעבודה זרה אסורה. רב חסדא בעי. אילו השתחוה לה לא אסרה. מפני שהחליף בהמה בעבודה זרה אסרה. דילמא בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת. אתא רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוחנן. החליף בהמה בעבודה זרה אסרה. בפרגמטיא שנכנסה קודם ליריד איתאמרת. אמר רבי אבהו. אסור לעשות חבילה ביריד. ותני כן. לא ישאל בשלומו במקום שהוא מתחשב. מצאו לפי דרכו שואל בשלומו בכובד ראש. רבי חייה בר ווה שלח מיזבון ליה סנדל מן ירידה דצור. אמר ליה רבי יעקב בר אחא. ואת מלוקחי יריד. אמר ליה. ואת לא לקחת קלוסקין מימיך. אמר ליה. שנייא היא. דמר רבי יוחנן. לא אסרו דבר שהוא חיי נפש. רבי שמעון בן יוחנן שלח שאל לרבי שמעון בן יוצדק. לית את בדיק ליה אהן ירידה דצור מהו. אמר ליה. אין. יהב תרתין ליטרין דפילפלין לאיסקרנדה. עאל ואשכח כתיב תמן. אנא דיקלטיאנוס מלכא שכנית אהן ירידה דצור לגדיה דארקליס אחי תמניא יומין. רבי יצחק בר נחמן שאל לרבי חנינה. יריד עזה מהו. אמר ליה. הלכת לצור מימיך וראית ישראל וגוי שהן שותפין בקדירה ואינו חושש שמא ניער הגוי בקדירה. וקשיא. הוא שאל ליה דא ומגיב ליה דא. אלא בגין דלית רבי חנינה אמר מילה דלא שמעה מיומוי בגין כן הוא שאל ליה דא ומגיב ליה דא. אתא רבי יוסי בירבי בון אבא בר בר חנה בשם רבי יוחנן. לא אסרו אלא כגון ירידה שלבוטנה. ותני כן. ג׳ ירידין הן. יריד עזה יריד עכו ירידה שלבוטנה. והמחוור שבכולן יריד בוטנה. מהו לילך לשם. אם היה אכסנאי אסור. בן עיר מותר. שיירה מותר. שכן דרך שיירה לילך בכל מקום. במה מעוטרות. רבי יוחנן אמר. בהדס. רבי שמעון בן לקיש אמר. בשאר כל המינין. על דעתיה דרבי יוחנן הכל אסור. על דעתיה דריש לקיש אינו אסור אלא התוספת. היך עביד. היה למוד להוציא ה׳ קופות והוציא עשר. אין תימר. משם עיטור. אסור. אין תימר. משם פרקסים מותר.