תלמוד ירושלמי עבודה זרה פרק א הלכה ה

משנה: אילו דברים אסור למכור לגוים איצטריבילין ובנות שוח בפטוטרותיהן ולבונה ותרנגול הלבן. רבי יהודה אומר מוכר הוא לו תרנגול לבן בין התרנגולין. בזמן שהוא בפני עצמו קוטע אצבעו ומוכרו שאין מקריבין חסר לעבודה זרה. ושאר כל הדברים סתמן מותר ופירושן אסור. רבי מאיר אומר אף דקל טב וחצד וניקלבים אסור למכור לגוים: הלכה: אילו דברים אסורין. שמעון בר בא בשם רבי יוחנן. בנות שוח בפטוטרותיהן ואיצטרובילין במטוטלותיהן. ולבונה. תני. אם היתה חבילה מותר. וכמה היא חבילה. רבי יהודה בן בתירה אומר. חבילה של לבונה אין פחות מחמשה מינין. אם היה כומר אסור. רופא מותר. תגר מותר. תגר חשוד אסור. אנן תנן. תרנגול לבן. תני רבי חייה. תרנגול סתם. מתניתין צריכה למתניתה דרבי חייה. ומתניתה דרבי חייה צריכה למתניתין. אילו תנינן ולא תני רבי חייה הוינן אמרין. לא אמרון אלא תרנגול לבן. אבל תרנגול סתם אפילו בינו לבין עצמו מותר. הוי צורכה למתניתה דרבי חייה. או אילו תנא רבי חייה ולא תנינן אנן הוינן אמרין. לא אמרון אלא תרנגול סתם. הא תרנגול לבן אפילו בינו לבין התרנוגלין אסור. הוי צורכה למתניתין וצורכה למתניתא דרבי חייה. אמר רבי בון בר חייה. תרנגול למכור. מוכר לו תרנגול לבן. תרנגול לבן למכור. נימר בינו לבין עצמו אסור. בינו לבין התרנוגלין מותר. רבי בון בר חייה בעי. ראה תרנוגלין רועין באשפה ותרנגול לבן ביניהן ואמר. שלמי. כמי שסיים. היה חסר. קרייא אמר. שמקריבין חסר לעבודה זרה. וכי תגישון עור לזבוח אין רע. הדא אמרה. שמקריבין חסר לעבודה זרה. רבי מאיר אומר. אף דקל טב וחצד ונקלביס אסור למכור לגוים. רבי חמא בר עוקבה אמר. קוריוטה. רבי לעזר בירבי יוסי אמר. מין הוא ושמו חצדא. עבר ומכר. ייבה כיי דמר רבי לעזר. עבר ובנה מותר. וכא עבר ומכר מותר.