תלמוד ירושלמי עירובין פרק א הלכה ו

משנה: לחיים שאמרו גובהן עשרה טפחים רוחבן ועוביין כל שהן. רבי יוסי אומר רחבן שלשה טפחים: הלכה: לחיים שאמרו כול׳. מתניתא במשוכין מן הכותל. אבל אם היו סמוכין לכותל אוף רבי יוסי מודה. ותני כן. עשה לחיים למבוי. אם גבוהין מן הארץ פחות משלשה. או שהיו סמוכין לכותל פחות משלשה. מותר. שלשה. והוא שיהא העומד רבה על החלל. אבני הבניין היוצאות מן הבניין. אם אין בין אחת לחבירתה שלשה טפחים. נידון כלחיים. קרן זוית יוצא מיכן וקרן זוית יוצא מיכן נידון כלחיים. כותל הנכנס ונראה כפס מבפנים ושוה מבחוץ. או שנראה כפס מבחוץ ושוה מבפנים. נידון כלחיים. היה משוך. אבא בר רב חונה אומר. רואין אותו כילו הוא כנוס. התיב רב חסדיי. והתנינן. חצר גדולה שנפרצה לקטנה. הגדולה מותרת והקטנה אסורה. וייעשו כותלי גדולה כלחיים אצל כותלי קטנה והותרה קטנה. אמר ליה אבא בר רב חונה. תיפתר במשוכין יותר מעשר. תני רבי שיין קומי רבי אחא. בגדולה אחת עשרה ובקטנה עשר. איתבעת מתניתא ולא אישתכחת. אמר ליה אחא. כן אמר רבי שמעון בן לקיש. כל משנה שלא נכנסה לחבורה אין סומכין עליה. אמר רבי יוסה. אתייא כמאן דמר. חצר ניתרת בשני פסין ובלבד פס שלארבעה טפחים מיכן ופס שלארבעה טפחים מיכן. אמר רבי יוסה בירבי בון. ואפילו תימר כן אתיא כמאן דמר. חצר ניתרת בשני פסים. ובלבד פס שלארבעה טפחים מיכן ופס שלארבעה טפחים מיכן. רב עוקבה בשם רבנן דתמן. לגדולה הן נידונות ואינן נידונות לקטנה. כותל שצידו אחד יוצא וצידו אחד כנוס. כהנא אמר. נותן את הקורה לוכסן ומשתמש לוכסן. רבי אחא בשם כהנא. נותן את הקורה לוכסן ומשתמש לוכסן. ובלבד שלא תהא הקורה משוכה יותר מעשר. ומדרבי יוסי. קיימה רב אבדימי נחיתה. ובלבד שלא תהא הקורה משוכה יותר מעשר. רבי אחא בשם רבי שמעון בן לקיש. ובלבד שלא יהא הכותל משוך יותר מארבע. אשכחת אמר. מה דצריכה להן פשיטא להן. אמר רבי עולא. משלשה ועד ארבעה היא מתניתה. פחות משלשה אפילו יותר מעשר מותר. ארבעה אפילו פחות מעשר אסור. אלא אם כן אנן קיימין משלשה ועד ארבעה.