תלמוד ירושלמי עירובין פרק ה הלכה ב

משנה: נותנין קרפף לעיר דברי רבי מאיר וחכמים אומרים לא אמרו בקרפף אלא בבין שתי עיירות אם יש לזו שבעים אמה ושיריים ולזו שבעים אמה ושיריים עושה קרפף לשתיהן להיות כאחת. וכן שלשה כפרים המשולשים אם יש בין שניהן החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש עשה האמצעי את שלשתן להיות אחד: הלכה: פיס׳. נותנין קרפף לעיר כול׳. רב חונה בשם. רבי מאיר ורבנין מקרא אחד דורשין. רבי מאיר דרש. מקיר העיר. מה תלמוד לומר וחוצה. מיכן שנותנין קרפף לעיר. רבנין דורשין וחוצה. מה תלמוד לומר מקיר העיר. אלא מיכן (שאין) [ש]נותנין קרפף לעיר. הדא אמרה שנותנין קרפף לעיר. רבי יעקב בר אחא רבי אבונה רבי נחום בשם שמואל בר אבא. סלקת מתניתא. פיס׳. וכן שלשה כפרים המשולשין כול׳. שמואל אמר. בעשויים שורה. בר קפרא אמר. בעשויים צובה. היידנו אמצעי. ניחא מאן דמר. בעשויים שורה. ההנו אמצעי. מאן דאמר. בעשויים צובה. היידנו אמצעי. אמר רבי שמואל אחוי דרבי ברכיה. אין תמשח מן ההן. ההנו אמצעי. אין תמשח מן ההן. ההנו אמצעי. רבי יעקב בר אחא רבי יסא בשם רבי חנניה. ובלבד שלא יהא האמצעי מופלג יותר מאלפים אמה. אמר רבי יוסה. קשייתה קומי רבי יעקב בר אחא. תנינן. אם יש בין שני החיצונים מאה וארבעים ואחת ושליש עשה האמצעי שלשתן. להתיר שני החיצונים. היו שנים. האמצעי מהו שידון לכאן ולכאן. מה צריכה לה. בשהיו שנים מהלכין. אבל אם היה אחד מהלך נידון לכאן ולכאן.