תלמוד ירושלמי עירובין פרק ו הלכה ד

משנה: מאימתי נותנין רשות בית שמאי אומרים מבעוד יום ובית הלל אומרים משתחשך. מי שנתן רשותו והוציא בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר עליו דברי רבי מאיר. רבי יהודה אומר מזיד אוסר שוגג אינו אוסר: הלכה: פיס׳. מאימתי נותנין רשות. בית שמי אומרים כול׳. מאימתי נותנין רשות. כן היא מתניתא. מאימתי מבטלין רשות. בית שמי אומרים. מבעוד יום. ובית הלל אומרים. משתחשך. כיני מתניתא. בית (שמי) [הלל] אומרים. משתחשך. דל כן היא מתניתא מקולי בית שמי ומחומרי בית הלל. מי שנתן רשותו והוציא. כיני מתניתא. מי שביטל רשותו והוציא. בין שוגג בין מזיד הרי זה אוסר. כיני מתניתא. אינו אוסר. תני. שנים שהיו שותפין בחצר ומת אחד מהן. ונפל הבית ירושה לאחד מן השוק. עד שלא חשיכה הרי זה אוסר. משחשיכה אינו אוסר. רבי אחא בשם רבי חיננא. דבית שמי היא. דבית שמי אומרים. אין מבטלין רשות משתחשך. ובית הלל אומרים. מבטלין רשות משתחשך. אמר רבי יוסה בירבי בון. מכיון שמת אין ביטול רשות גדול מזה. הרי שהיה לאחד מן השוק בית עמהן בחצר ומת. ונפל הבית ירושה לאחד מהן. עד שלא חשיכה הרי זה אוסר. משחשיכה אינו אוסר. עוד היא דבית שמי. דבית שמי אומרים. אין מבטלין רשות משתחשך. ובית הלל אומרים. מבטלין רשות משתחשך. מהו לבטל רשות משתחשך. רבי חייה רבי יסא רבי אימא סלקון לחמתה דגדר. שאלון לרבי חמא בר יוסף. ושרא. שמעין רבי יוחנן ומר. יפה עשיתם. שמע רבי שמעון בן לקיש ומר. לא עשיתם יפה. מה פליגין. רבי זעירא אמר. לא פליגין. מאן דמר. יפה עשיתם. ששכרתם. ומאן דמר. לא עשיתם יפה. שטילטלתם. רבי בא אמר. פליגי. מאן דמר. יפה עשיתם. ששכרתם ושטילטלתם. מאן דמר. לא עשיתם יפה. לא ששכרתם ולא שטילטלתם. רבי בא בעי. אף לעניין מחיצות כן. היך עבידא. היו שנים ועירבו עירוב אחד. ובא הגוי והוסיף. כבר נכנסה שבת באיסור. היו שלשה ועירבו שני עירובין. ובא הגוי ופחת. כבר נכנסה שבת בהיתר. חייליה דרבי בא מן הדא. כל שבת שנכנסה בהיתר מותר. באיסור אסור. חוץ מן המבטל רשות. ומר. חוץ מן המבטל ומן המשכיר. מהו לשכור רשות מן הפונדיק. רבי חיננה ורבי יונתן סלקון לחמתה דגדר. אמרין. נמתין עד שיבואו זקני הדרום לכאן. אתא רבי (פרס) [נתן] דרומה ושאלון ליה ושרא. שמע רבי שמעון בן לקיש ואמר. מאחר שהגוי בא ומוציאני לא עשינו כלום. שמעון בר בא אמר. רבי יוחנן בעי. מעתה אין בתינו שלנו. רבי יוסטי בירבי סימון בשם רבי בייתוס. אין בתינו שלנו לדור עמנו. הא לצאת אין מוציאין אותנו. ובפונדק מוציאין אותנו.