תלמוד ירושלמי ערלה פרק א הלכה ד

משנה: נטיעה שלערלה ושלכלאי הכרם שנתערבו בנטיעות הרי זה לא ילקוט. ואם ליקט יעלו באחד ומאתים ובלבד שלא יתכון ללקוט. רבי יוסי אומר יתכון וילקוט ויעלו באחד ומאתים. הלכה: נטיעה שלערלה נטיעה שלכלאי הכרם. והלא כל הנטיעות אינן כלאים בכרם. כיני מתניתא ערוגה שלכלאי הכרם. אמר רבי יוסי בירבי (מתניתא ערוגה שלכלאי הכרם. אמר רבי יוסי בירבי) בון בשהביא עציץ נקוב והעבירו תחת הגפן. רבי שמעון בן לקיש בשם חזקיה לוקט שלשה אשכולות ומתיר. מחלפה שיטתיה דרבי שמעון בן לקיש. תמן אמר בשם רבי הושעיה היו לפניו מאה וחמשים חביות. נתפתחו מאה מותרות וחמשים אסורות והשאר לכשיפתחו יהו מותרות. אמר רבי זעירא לא אמרו אלא לכשיפתחו. הא ליפתח כתחילה אסור. והכא הוא אמר הכין. תמן בשם רבי הושעיה והכא בשם חזקיה. ואמרין תמן בשם רבי שמעון בן לקיש פותח שלש חביות ומתיר. ואתיא כחזקיה דהכא. והא תנינן הרי זה לא ילקוט. לשעבר. והא תנינן אם לקט יעלו באחד ומאתים. אמר רבי יוסי בירבי בון כאן בשליקט שלשה וכאן בשליקט כולהן. תני רימוני בדן שספיקו מעלה ודיין אינו מעלה. אף בקרקע כן. ספק קרקע מעלה וקרקע אינו מעלה. היך עבידה נטיעה שלערלה ושלכלאי הכרם שנתערבו בנטיעות. אפילו ספק קרקע מעלה וקרקע אינו מעלה. רבי יודן בעי אף לעניין נבילה כן. חזר רבי יודן ומר נבילה אין לה עלייה קרקע יש לו עלייה. רבי יוסי אומר אף יתכוין וילקוט ויעלו באחד ומאתים. מה טעמא דרבי יוסי שכן דרך בני אדם להיות מידל בגפנים. תמן תנינן סאה תרומה שנפלה למאה טחנן ופחתו. כשם שפחתו החולין כך פחתה התרומה. מותר. תני אף יתכוין וילקוט. ויעלו באחד ומאתים. אמר רבי זעירא דברי הכל היא שכן דרך הכהנים להיות טוחנין מדומע לתוך בתיהן. מה נפק מן ביניהון. כלאי הכרם על דעתיה דרבי יוסי טוחן ומתיר. על דעתון דרבנין אין טוחן ומתיר.