תלמוד ירושלמי ערלה פרק ב הלכה ט
משנה: חתיכה של קדשי קדשים ושל פיגול ושל נותר שנתבשלו עם חתיכות אסור לזרים ומותר לכהנים. רבי שמעון מתיר לזרים ולכהנים. בשר קדשי קדשים ובשר קדשים קלים שנתבשלו עם בשר התאוה אסור לטמאים ומותר לטהורים. הלכה: תני של פיגול ושל נותר ושל קדשים קלים. אמר רבי יונה לא אמר אלא קדשים קלים. פיגול ונותר לאחר זריקה לא כלפני זריקה הן. לא אמר אלא פיגול ונותר דבר שאין זריקה מתרתו בקדשי קדשים הא בקדשים קלין הואיל והן מותרין אחר זריקה אפילו לפני זריקה אין לוקין עליהן משום זרות. אמר רבי יוסי לא אמרו אלא קדשים קלים. פיגול ונותר לאחר זריקה לא כלפני זריקה הן. לאי זה דבר נאמר פיגול ונותר להוציא קדשים קלים לאחר זריקה. הא לפני זריקה הואיל והן אסורין בקדשים קלין לוקין עליהן משום זרות. אמר רבי אבין לישן מתניתה מסייעא לרבי יוסי נדבותיך זו תודה ושלמים שאם אכל מהן לפני זריקת דמים לוקה. רבי שמעון בן לקיש אמר כמחלוקת. רבי יוחנן אמר דברי הכל. וקשיא על דרבי שמעון בן לקיש לא כן סברנן מימר כולהן לשון תרומה מצטרפין. וכא יצרפו כולן לשון טומאה ולשון זרות. סבר רבי שמעון בן לקיש כהדא. דתני בר קפרא חתיכה שלקודש ושלפיגול ושלנותר שנתבשלו עם החתיכות רבי שמעון מתיר. וחכמים אוסרין.
