תלמוד ירושלמי ערלה פרק ג הלכה א

משנה: בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק. נתערב באחרים כולן ידלקו דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים יעלה באחד ומאתים. הלכה: בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק כול׳. כתיב וערלתם ערלתו את פריו. אית תניי תני בסמוך לפיריו. אית תניי תני בעורל את פריו. מאן דאמר בעורל את פריו קליפין וגרעינין במשמע. מאן דאמר בסמוך לפריו קליפין במשמע ולא גרעינין. וגרעינין מניין. הוי סופך מימר את פריו בסמוך לפריו. אית דבעי נישמעינה מן הדא. וערלתם ערלתו את פריו דבר שהוא עורל את פרייו ופרייו עורלו. רבי אבהו בשם רבי לעזר. כל מקום שנאמר לא תאכל לא תאכלו לא יאכלו את תופס איסור הנייה באיסור אכילה עד שיבוא הכתוב ויפרש לך כשם שפירש לך באבר מן החי ובנבילה. מה פירש לך באבר מן החי. ובשר בשדה טריפה לא תאכלו. ומה פירש בנבילה. לא תאכלו כל נבילה לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. תני חזקיה ופליג. וכי מה אסרו לכלב. והא כתיב כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. מעתה אתה תופש איסור הנייה לאיסור אכילה. שנייא היא דכתיב וחלב נבילה וחלב טריפה. והכתיב רק את הדם. מעתה את תופש איסור הנייה כאיסור אכילה. שנייא היא דכתיב על הארץ תשפכנו כמים. מה מים מותרין בהנייה אף הדם מותר בהנייה. והכתיב על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. אמר רבי אבהו קיימתיה בגיד הנשה שלנבילה. והכתיב ולחם וקלי וכרמל לא תאכלו. אמר רבי אבא מרי אחוה דרבי יוסי. שנייא היא שקבע לו הכתוב זמן. והכתיב לא תאכלום כי שקץ הם. אמר רבי מנא מיעט איסור הנייה שבו. רבי אבהו בשם רבי יוחנן. העושה איספלנית משור הנסקל ומחמץ שעבר עליו הפסח אינו לוקה. שאין לא תעשה שלו מחוור. מכלאי הכרם לוקה. דאמר רבי חנינא פן תקדש פן תוקד אש. מערלה צריכה. עשה לרחקו כתיב. לא תעשה לאוכלו כתיב. לא תעשה לרחקו לית כתיב. במתניתא פליגא על רבי יוחנן. ממשמע שנאמר סקול יסקל השור וכי אין אנו יודעין שבשרו אסור באכילה. ומה תלמוד לומר לא יאכל את בשרו. להודיעך שכשם שאסור באכילה כך הוא אסור בהנייה. מה עבד לה רבי יוחנן. פתר לה בשקדמו הבעלים ושחטוהו עד שלא נגמר דינו. רבי זעירה בעא קומי רבי אבהו. הכא את אמר הכין והכא את אמר הכין. אמר ליה. חדא משמיה דרבי לעזר. וחדא בשם רבי יוחנן. רבנין דקיסרין רבי אבהו בשם רבי יוחנן. כל מקום שנאמר לא תאכלו אין את תופס איסור הנייה כאיסור אכילה. בניין אב שבכולן וכל חטאת אשר יובא מדמה אל אהל מועד לכפר בקודש לא תאכל באש ישרף. תני חזקיה מסייע לרבי יוחנן. ממשמע שנאמר כל חלב שור וכשב ועז לא תאכלו. לאי זה דבר נאמר וחלב נבילה וחלב טריפה יעשה לכל מלאכה. בא להודיעך אפילו למלאכת הגבוה. ממשמע שנאמר רק הדם לא תאכלו. לאי זה דבר נאמר על הארץ תשפכנו כמים. בא להודיעך. מה המים מכשירין אף הדם מכשיר. ממשמע שנאמר לא תאכלו כל נבילה. לאי זה דבר נאמר לגר אשר בשעריך תתננה ואכלה. בא להודיעך שגר תושב אוכל נבילות. ממשמע שנאמר ובשר בשדה טריפה לא תאכלו. לאי זה דבר נאמר לכלב תשליכון אותו. אותו אתה משליך לכלב ואי אתה משליך חולין שנשחטו בעזרה. מתניתא מסייעא לדין ומתניתא מסייעא לדין. מתניתא מסייעא לרבי אלעזר. לא יאכל חמץ. לעשות את המאכיל כאוכל. אתה אומר לכך. או אינו אלא לאוסרו בהנייה. כשהוא אומר לא תאכל עליו חמץ למדנו שהוא אסור בהנייה. הא מה תלמוד לומר ולא יאכל חמץ. לעשות את המאכיל כאוכל דברי רבי יאשיה. רבי יצחק אומר אינו צריך. מה אם שרצים קלין עשה בהן מאכיל כאוכל. חמץ החמור אינו דין שנעשה בו מאכיל כאוכל. הא מה תלמוד לומר לא יאכל חמץ. לא בא הכתוב אלא לאוסרו בהנייה. בגין דכתיב לא יאכל. הא מלא תאכל לית שמע מינה כלום. והדא מסייעא לרבי יוחנן. פשיטא שאין קרקע נאסר. צר צורה בקרקע נאסר. צבע דבר שיש בו רוח חיים. אילו השתחווה לו לא אסור. מפני שצבעו אסרו. מיכן שצבעו צריכה. בגד גדול שצבעו על מנת לחותכו מה את עבד לה כמוסגר או כמוחלט. אין תעבדיניה כמוסגר מותר. אין תעבדיניה כמוחלט אסור. צבעו וחזר וצבעו והקדיח. נאמר אם היה צריכה לצביעה הראשונה אסור. ואם לאו מותר. צבעו בקליפי אגוז שלערלה וחזר וצבעו בקליפי אגוז שלחולין. מאן דאמר נותני טעם לפגם מותר. אוף הכא מותר. ומאן דאמר נותני טעם לפגם אסור. אוף הכא אסור. צבעו בקליפי אגוז שלערלה וחזר וצבעו בקליפי רימון שלחולין. ייבא כהדא. עיגולי דבילה הגדולים מעלין את הקטנים והקטנים מעלין את הגדולים. רב הונא אמר כיני מתניתא הגדולים מעלין את הקטנים במשקל והקטנים מעלין את הגדולים במיניין. תמן מין במינו. ברם הכא מין בשאינו מינו. צבעו בקליפי אגוז שלערלה וחזר וצבעו בקליפי חולין מין אחד. ייבא כהדא. רבי יהושע אומר תאנים שחורות מעלות את הלבנות והלבנות מעלות את השחורות. תמן הוא ראוי לחתכן. ברם הכא אינו ראוי לחתכו. מה דמי לה. גזים גזיזית. אמר רבי יוסי בירבי בון. מה דמי לה. בגד גדול שצבעו על מנת לחתכו. מיעבדיניה דודרסין. אמר רבי יוחנן סממנין בסממנין בטילין במאתים. מי צבעים במי צבעים בטילין ברוב. אמר רבי בא בר ממל. הניית ערלה בטיבריא ברוב. מתניתא פליגא על רבי בא בר ממל. תבשיל שבישלו בקליפי ערלה ידלק. פתר לה קריוה בקדירות. אמר רבי יוסי מיסבור סבר רבי בא בר ממל. שמותר לעשות כן בתחילה לא לשעבר. מיי כדון. אם יש בו כדי לצבוע. את רואה את ההיתר כמי שאינו. אותו האיסור שבו כדי לאסור. אם אין בו כדי לצבע. את רואה ההיתר כמי שאינו. אותו האיסור אין בו כדי לאסור. תמן תנינן אילו דברים שלגוים אסורין ואיסורן איסור הנייה. היין. והחומץ שלגוים שהיה מתחילתו יין. וחרס הדרייני. רבי זעירה בשם רבי ירמיה. רבי מאיר היא. דתני חרס הדרייני אסור ואיסורו איסור הנייה. מה נן קיימין. אם בשנתנו בתבשיל דברי הכל אסור. אם בשמכרו חוץ מדמי יין נסך שבו דברי הכל מותר. אלא כי נן קיימין בשנתנו על גבי תבשיל. מהו לסמוך בו כרעי המיטה. רבי לעזר אומר אסור. רבי יוחנן אמר מותר. רבי יונה בעה קומי רבי זעירא. ההן בגד דתנינן הכא מהו לסמוך בו את המיטה. ואיקפד לקובליה. אמר ליה אפילו למאן דאמר תמן מותר. הכא אסור. תמן אין איסורו ניכר. ברם הכא איסורו ניכר. אמר רבי חגיי. כד נחתית מן אילפא שמעית קליה דרבי יעקב בר אחא יתיב מתני. בגד שצבעו בקליפי ערלה ידלק. ותנינן נטל הימינה כרכד אסור בהנייה. ארג בו את הבגד אסור בהנייה. יין נסך שנפל לבור כולו אסור בהנייה. ותנינן רבן שמעון בן גמליאל אומר. יימכר כולו לגוי חוץ מדמי יין נסך שבו. אמר רבי אחא בר יעקב. חגיי קשתיה רבי חגיי קיימה. מיי כדון. תמן אין דרך בני אדם ליקח יין מן הגוי. ברם הכא דרך בני אדם ליקח בגד מן הגוי.