תלמוד ירושלמי פאה פרק ג הלכה א

משנה: מלבנות התבואה של בין הזתים. בית שמאי אומרין פיאה מכל אחד ואחד. בית הלל אומרין מאחת על הכל. מודין שאים היו ראשי השורות מעורבין שהוא נותן פיאה מאחת על הכל. המנמר את שדהו ושייר קלחים לחים רבי עקיבה אומר פיאה מכל אחד ואחד. וחכמים אומרים מאחד על הכל. מודין חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות שהוא נותן פיאה מכל אחד ואחד. הלכה: אנן תנינן שבין הזיתים. תניי דבית רבי שבין אילנות. מתניתין צריכה לדבית רבי ודבית רבי צריכן למתניתן. אילו תנינן אנן ולא תנון דבית רבי הוינן אמרין לא אמרנה אלא שבין הזיתים דבר שהוא חייב בפיאה. אבל דבר שהוא פטור פיאה אף בית שמאי מודין שהוא נותן פיאה מאחד על הכל. הוי צורכה למתניתה דרבי. או אלו תניי דבית רבי ולא תנינן אנן הוינן אמרין לא אמרו אלא שבין האילנות דבר שהוא פטור פיאה. אבל דבר שהוא חייב בפיאה אף בית הלל מודיי שהוא נותן פיאה מכל אחד ואחד. הוי צורכה למתניתן וצורכה למתניתא דב͏י רבי. מה נן קיימין. אי במרווחין אף בית שמאי מודיי שהוא נותן פיאה מאחד על הכל. אם ברצופין אף בית הלל מודו שהוא נותן פיאה מכל אחד ואחד. אלא כי נן קיימין בנטועין מטע עשר לבית סאה. בית שמאי עבדין לון כמרווחין. ובית הלל עבדין לון כרצופין. מה טעמא דבית שמאי. שאין דרך בני אדם להיות מכניסין זרעים בין האילנות. אתיא דבית שמאי כרבי יוסי. כמה דרבי יוסי אמר אין דרך בני אדם להיות מכניסין בצלים בין הירק. כן בית שמאי אומרים אין דרך בני אדם להיות מכניסין זרעים בין האילנות. מסתברא דבית שמאי יודון לרבי יוסי. רבי יוסי לא יודה לבית שמאי. בית שמאי יודון לרבי יוסי שכן אין דרך בני אדם להיות מכניסין בצלים בין הירק. רבי יוסי לא יודי לבית שמאי שכן דרך בני אדם להיות מכניסין זרעים בין האילנות. היה שם גדר כמן דהוא אילן. היו שנים. עד כדון במעורבין מיכן ומיכן. הרי מעורבין מצד אחד או בשלשה תלמים של פתיח או אפילו כל שהוא. המנמר שדהו כו׳. כהדין נימרה. מקום הזבלין עולין תחילה נמרה קריי לה. עד כדון כשהיה יבש מיכן ומיכן ולח באמצע. היה לח מיכן ומיכן יבש באמצע. רבי בא רבי חייא בשם רבי יוחנן אתייא דרבי מאיר בשיטת רבי עקיבה רבו. כמו דרבי עקיבה אמר לח ויבש שני מינין כן רבי מאיר אומר לח ויבש שני מינין. אמרי חברייא קומי רבי יוסי ולמה לי כרבי עקיבה אפילו כרבנין דתנינן תמן המחליק בצלין לחים לשוק ומקיים יבישין לגורן אמר רבי יוסי שמענן שוק וגורן שני מינין. לח ויבש שני מינין. חציו לח וחציו יבש אוף רבי עקיבה מודה. והתנינן מודין חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשה מקומות. כיני שבת בשלשה מקומות חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן. רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות. על דעתיה דשמואל מפריש מכל קלח וקלח. על דעתיה דרבי יוחנן מפריש מכל ערוגה וערוגה. שני מינין חציו לח וחציו יבש אוף רבי עקיבה מודה. והתנינן מודין חכמים לרבי עקיבה בזורע שבת או חרדל בשלשת מקומות. כיני שבת בשלשה מקומות חרדל בשלשה מקומות. שמואל אמר מפני שאין הראשון שבהן ממתין לאחרון שבהן. רבי יסא בשם רבי יוחנן מפני שדרכן ליזרע ערוגות ערוגות. על דעתיה דשמואל מפריש מכל קלח וקלח. על דעתיה דרבי יוחנן מפריש מכל ערוגה וערוגה.