תלמוד ירושלמי פאה פרק ה הלכה א

משנה: גדיש שלא לוקט תחתיו כל הנוגעות בארץ הרי הוא של עניים. הרוח שפיזרה את העמרין אומדין אותה כמה לקט היא ראויה לעשות ונותן לעניים. רבן שמעון בן גמליאל אומר נותן לעניים נפלה. הלכה: הכא את אמר אומדין אותה כמה לקט ראויה לעשות ונותן לעניים. וכה את אמר כל הנוגעות בארץ הרי הוא של עניים. רבי אבהו בשם רבי יוחנן קנס קנסו בו שגדש על גבי ליקטן של עניים. עד כדון מזיד אפילו שוגג אפילו כריכות אפילו חטים על גבי שעורין אפילו גדשו אחרים חוץ מדעתו ואפילו קרא לעניים ולא באו. רבי אימי בשם רבי שמעון בן לקיש דבית שמאי היא דבית שמאי אומרין הבקר לעניים הבקר. אמר ליה רבי יסא שמענו שהוא פטור ממעשרות שהבקר בית דין הבקר. כתיב וכל אשר לא יבא לשלשת הימים כעצת השרים והזקנים יחרם כל רכושו. מניין שהוא פטור מן המעשרות. רבי יונתן בריה דרבי יצחק בר אחא שמע לה מן הדא אין מעברין את השנה לא בשביעית ולא במוצאי שביעית ואם עברוה הרי זו מעוברת. בחדש אחד שהוא מוסיף לא פטור הוא ממעשרות. עד כדון שביעית. מוצאי שביעית מניין. אמר רבי אבון שלא לרבות באיסור חדש. רבי זעירא בשם רבי אבהו הדא דתימר עד שלא התיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ לארץ. אבל משהתיר רבי להביא ירק מחוצה לארץ היא שביעית היא שני שבוע. תני אין מעברין את השנה לא בשביעית אלא בשאר שני שבוע ואם עברוה הרי זו מעוברת. אמר רבי מנא הדא דתימר בראשונה שהיו השנים כסדרן. אבל עכשיו שאין השנים כסדרן היא שביעית היא שאר שני שבוע. תני של בית רבן גמליאל עברוה במוצאי שביעית מיד אמר רבי אבין מן הדא לית את שמע מינה כלום שמור את חדש האביב. שמרהו עד שיבוא בחידושו. ויי דא אמר דא גדיש שלא לוקט תחתיו. רבי מנא בשם רבי שמעון בן לקיש דבית שמאי. אמר ליה רבי יסא שמענו שהוא פטור ממעשרות. דברי הכל היא משום קנס. וכבית הלל עניים מעשרים ואוכלין. רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוחנן ארבעת קבין לכור. רבי זעירא בעא קומי רבי אבהו ארבעת קבין לכור או לבית כור. אמר ליה לבית כור. תמן תנינן מה קיצבה כרי אלא אם כן יש בה כדי ניפלה. אמר רבי אבהו בנופל לה כדי לזורעה וכא הוא אמר הכן.