תלמוד ירושלמי פאה פרק ה הלכה ב

משנה: שיבולת שבקציר וראשה מגיע לקמה אם נקצרת עם הקמה הרי היא של בעל הבית ואם לאו הרי היא של עניים. שיבולת של לקט שנתערבה בגדיש מעשר שיבולת ונותן לו. אמר רבי אליעזר וכי היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא לרשותו אלא מזכה את העני בכל הגדיש ומעשר שיבולת אחת ונותן לו. הלכה: אי זו היא קמה שהיא מצלת את הקמה. אמר רבי יוחנן כהדא דתנינן שיבולת של קציר וראשה מגיע לקמה. אמר רבי יוסי והוא שיהא הקציר סובבה והוא שיהא ראשה מגיע לקמה והוא שתהא יכולה להיקצר עם הקמה. היתה יכולה להקצר עם הקמה ואין הקמה יכולה להיקצר עמה ניצולת. היו שתים הפנימית יכולה להיקצר עם הקמה החיצונה ואין החיצונה יכולה להיקצר עם הקמה הפנימית ניצולת ומצלת. אמר רבי הושעיא רומס הייתי זתים עם רבי חייא הגדול ואמר לי כל זית שאת יכול לפשוט ידך וליטלו אינו שכחה. אמר רבי יוחנן מכיון שעבר עליו ושכחו הרי הוא שכחה. מתניתא פליגא על רבי הושעיא שיבולת של קציר וראשה מגיע לקמה. שיבולת שבקציר אינו יכול לפשוט ידו וליטלה. רבי לא בשם רבי הושעיא באומן השני שנו. דבר שהוא ראוי להציל ושכחו מהו שיעשה שכחה. נישמעינה מן הדא עימר את הראשון ואת השני ואת השלישי ושכח את הרביעי. אית תניי תני אם נטל את החמישי הרי זו שכחה. ואית תניי תני אם שהא ליטול החמישי הרי זו שכחה. אמר רבי בון בר חייא מאן דאמר נטל את החמישי בשיש שם שישי. מאן דאמר אם שהא ליטול את החמישי בשאין שם שישי. אם עד שלא נטל את החמישי לא כבר נראה לו הרביעית לידון כשורה. הדא אמרה דבר שהוא ראוי להציל ושכחו הרי הוא שכחה. דבר שהוא ראוי להציל ושכחו מהו שיעשה שכחה. נישמעינה מן הדא סאה תבואה עקורה וסאה שאינה עקורה ותציל עקורה את שאינה עקורה. הדא אמרה דבר שהוא ראוי להציל ושכח הרי הוא שכחה. אמר רבי יונה תיפתר בקוצר שורה ומעמר שורה וכבר שכח את הקמה עד שלא ישכח את העומרים. כיצד הוא עושה. מביא שתי שבולים ואומר אם לקט הוא הרי זה יפה ואם לאו הרי מעשרותיה קבועין בזו ונותן לו את הראשונה וחש לומר שמא אותה שקבע בה מעשרות לקט הוא. אמר רבי יונה מביא שתי שבולים ואומר אם לקט הוא זה הרי יפה ואם לאו הרי מעשרותיה קבועין בזו ונותן לו את אחת מהן. רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש דרבי יוסי היא דתנינן תמן שרבי יוסי אומר כל שחילופיו ביד כהן פטור מן המתנות. ורבי מאיר מחייב. אמר רבי בא דברי רבי יוסי צריך לזכותו לכהן. אמר רבי יוסי הדא דרבי בא פליגא על דריש לקיש דתנינן תמן אלא מזכה את העני בגדיש ומעשר שיבולת אחת ונותן לו. אמר רבי בא דברי רבי יוסי צריך לזכותו לכהן הוי לית היא דרבי יוסי. אמר רבי מנא כל גרמה אמר דהיא דרבי יוסי. תנייא קומייא סברי מימר אינו מזכה את העני בכל הגדיש אלא שבולת אחת. התנייא אחרייא סברי מימר מזכה את העני בכל הגדיש. והתנייא קדמייא סבר מימר בזכה מימינו לשמאלו ואינה זכייה. והתניא אחרייא סבר מימר אינו מזכה מימינו לשמאלו וזכייה היא. והתני רבי זעירא רבי אבהו בשם רבי יוחנן מחלפא שיטתיה דרבי ליעזר תמן הוא זכה לו. וכא הוא אמר הכין. בשיטתך השיבהו בשיטתו דאת אמר על ידי החילופין. היאך העני הזה מחליף דבר שלא בא לרשותו אלא מזכה את העני בכל הגדיש ומעשר שיבולת ונותן לו.