תלמוד ירושלמי פאה פרק ה הלכה ג

משנה: אין מגלגלין בטופיח דברי רבי מאיר. וחכמים מתירין מפני שאיפשר. הלכה: תני המרבץ שדהו עד שלא ירד עני לתוכה אם הזיקו מרובה על של עני מותר. ואם היזק עני מרובה על שלו אסור. רבי יהודה אומר בין כך ובין כך מניחן על הגדר והעני בא ונוטל את שלו. מחלפא שיטתיה דרבי יהודה. תמן הוא אמר כשם שהוא מידל בשלו כך הוא מידל בשל עניים. וכא הוא אמר הכין. תמן הן גרמו לעצמן ולא באו. ברם הכא הרי באו. מחלפא שיטתין דרבנין. תמן אינון אמרין אם הזיקו מרובה על של עני. וכא אינון אמרין הכין. תמן אפשר ברם הכא איפשר. והא רבי מאיר אמר אין מגלגלין ושמין של בעל הבית בהפסידו. והא רבנין אמרין מגלגלין ושמין לעניים בהפסידן. ולמי הוא משלם. אמר רבי יונה לעניי אותה העיר דלא כן מה נן אמרין. אמר רבי חייא בר אדא למידת הדין נצרכה.