תלמוד ירושלמי פאה פרק ה הלכה ז
משנה: המעמר לכובעות ולכומסות לחררה ולעומרין אין לו שכחה. ממנו לגורן יש לו שכחה. המעמר לגדיש יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה. זה הכלל כל המעמר למקום שהוא גמר מלכה יש לו שכחה ממנו ולגורן אין לו שכחה. למקום שאינו גמר מלאכה אין לו שכחה. ממנו ולגורן יש לו שכחה. הלכה: רבי יונה אמר מן לעיל. כמה דתימר וכובע נחושת על ראשו. לכומסות. רבי אבינא אמר מן לרע כמה דתימר הלא הוא כמוס עמדי. לחררה. גלגל. לעומרין. אמר רבי יוחנן כי תקצור קצירך בשדך ושכחת עומר בשדה. מה קציר שאין אחריו קציר. אף עומר שאין אחריו עומר.
