תלמוד ירושלמי פאה פרק ו הלכה א

משנה: בית שמאי אומרין הבקר לעניים הבקר. ובית הלל אומרין אינו הבקר עד שיבקיר אף לעשירים כשמיטה. כל עומרי השדה של קב קב ואחד של ארבעת קבין ושכחו בו. בית שמאי אומר אינו שכחה ובית הלל אומרין שכחה. הלכה: רבי חייא בשם רבי יוחנן טעמיהו דבית שמאי לעני ולגר מה תלמוד לומר תעזוב אותם יש לך עזיבה אחרת כזו. מה זו לעניים ולא לעשירים. אף מה שנאמר במקום אחר לעניים ולא לעשירים. אמר רבי שמעון בן לקיש טעמייהו דבית הלל תשמטנה ומה תלמוד לומר ונטשתה יש לך נטישה אחרת כזו. מה זו בין לעניים בין לעשירים. אף מה שנאמר במקום אחר בין לעניים בין לעשירים. מה מקיימין בית הלל טעמהון דבית שמאי. תעזוב אותם מיעוט זו לעניים ולא לעשירים. אבל מה שנאמר במקום אחר בין לעניים בין לעשירים. מה מקיימין בית שמאי טעמהון דבית הלל. תשמטנה ונטשתה נטישה מיעוט זה בין לעניים בין לעשירים. אבל מה שנאמר במקום אחר לעניים אבל לא לעשירים. אמר רבי אבין לישן מתניתא מסייעא לרבי שמעון בן לקיש עד שיבקיר אף לעשירים כשמיטה. הבקר לבהמה אבל לא לאדם לגוים אבל לא לישראל. לעשירם אבל לא לעניים דברי הכל אין הבקירו הבקר. לאדם אבל לא לבהמה. לישראל אבל לא לגוים. לעניי אותה העיר אבל לא לעניי עיר אחרת. פלוגתא דרבי יוחנן ודרבי שמעון בן לקיש. על דעתיה דרבי יוחנן הבקירו הבקר. על דעתיה דרבי שמעון בן לקיש אין הבקירו הבקר. אמר רבי לא בפירוש פליגין רבי יוחנן אמר הבקירו הבקר. רבי שמעון בן לקיש אמר אין הבקירו הבקר. אמר רבי אבין בר חייא הדא דאמרה הבקר לעניים וזכו בהן עשירין תפלוגתא דרבי מאיר ורבי יוסי. על דעתיה דרבי מאיר דו אמר כיון שאדם מבקיר דבר מרשותו הבקירו הבקר. על דעתיה דרבי יוסי דו אמר אין הבקר יוצא מתחת ידי הבעלים אלא בזכייה אין הבקירו הבקר. עד כדון בשהבקירה לזמן מרובה. אבל הבקירה לזמן מועט. נישמעינה מן הדא הבקיר את שדהו שנים ושלשה ימים חוזר בו. תני רבי שמעון דימא קומי רבי זעירא אפילו לאחר שלשה חוזר בו. אמר ליה מכיון דאת אמר אפילו לאחר שלשה ימים היא לאחר שלשה היא לאחר כמה. לישן מתניתא מסייע לרבי זעירא במה דברים אמורים בשהבקיר סתם. אבל אם אמר שדי מובקרת יום אחד שבת אחת חדש אחד שנה אחת שבוע אחד אם עד שלא זכה בין הוא בין אחר הוא יכול לחזור בו. אבל משזכה בה בין הוא בין אחר אינו יכול לחזור בו. הדא אמרה הוא זמן מרובה הוא זמן מועט. הדא אמרה לא חשו על הערמה. הדא אמרה שאדם מבקיר וחוזר וזוכה. הדא פשיטא שאילתיה דרבי זעירא. דרבי זעירא אמר הוא זמן מרובה הוא זמן מועט. מה נן קיימין. אם משום דבר מסויים דיו שנים. אם משום שורה דייו שלשה. חד בר בי רב אמר הדא דרבי יוחנן קומי רבי שמעון בן לקיש כל שהוא יכול לחולקו ולעשותו שורה כבית שמאי. רבי יונה והוא בעי שיעורא כל עומרי השדה של קב קב ואחד של ארבעת קבין ושכחו כל עומרי השדה של שני קבין ואחד של שמונת קבין.