תלמוד ירושלמי פאה פרק ו הלכה ח
משנה: הקוצר בלילה והמעמר והסומא יש לו שכחה. ואם היה מתכון ליטול את הגס הגס אין לו שכחה. אם אמר הרי אני קוצר על מנת מה שאני שכח אני לוקח יש לו שכחה. הלכה: כיני מתניתא הקוצר בלילה והמעמר בלילה סומא בין ביום בין בלילה. אמר רבי יונה לא סוף דבר גסין אלא דקין וכי מאחר שדרכו לבחון בגסין אפילו דקין אין להן שכחה. אמר הריני קוצר על מנת מה שאני שוכח אני אטול יש לו שכחה שהתנה על מה שכתוב בתורה וכל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל.
