תלמוד ירושלמי פאה פרק ז הלכה ב

משנה: זית שנמצא עומד בין שלש שורות של שני מלבנים ושכחו אינו שכחה. זית שיש בו סאתים ושכחו אינו שכחה. במה דברים אמורים שלא התחיל בו אבל התחיל בו אפילו כזית הנטופה בשעתו ושכחו יש לו שכחה. כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו. רבי מאיר אומר משתלך המחבא. הלכה: אמר רבי לעזר כיני מתניתה של שני מלבנים ושכחו. מה נן קימין אם משום דבר מסויים אין כאן זתים. אם משום שורה הוא עצמו נידון כשורה. אלא על ידי שורה על ידי שורות. אמר רבי יוסי בזית נודיין היא מתניתא. אמר רבי יוסי לא סוף דבר נודיין אלא אפילו שאר כל הזתים מכיון שדרכן ליבחן כנודיין אפילו שאר כל הזתים אין להן שכחה. אית תנאי תני שנמצא. אית תנאי תני שנמצא עומד. מאן דאמר שנמצא מסייע לרבי יוחנן. מאן דאמר שנמצא עומד מסייע לרבי אלעזר. מתניתא מסייעא לרבי יוחנן דתני במה דברים אמורים [בזמן שאינו] מכירו. אבל אם היה מכירו מרדף אחריו אפילו עד מאה. הא אם יש בו סאתים ושכחו אינו שכחה. לא על הדא איתאמרת אלא על הדא קדמייתא כל זית שיש לו שם בשדה כזית נטופה בשעתו ושכחו אינו שכחה עליה. הא אם יש בו סאתים ושכחו. כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו. פתר לה תרין פיתרין. כל זמן שיש לו תחתיו יש לו בראשו קודם לכן אף על פי שאין לו תחתיו יש לו בראשו. פתר חורן כל זמן שיש לו תחתיו אין לו בראשו הילכא המחבא אף על פי שאין לו בראשו יש לו תחתיו. תני משום בית שמאי משיניח את הכרכר וגמרו הרי זה יש לו בראשו. רבי אבהו בשם רבי שמעון בן לקיש בר כדה. אמר רבי אבהו שהוא משייר את המחבויין. ודעו וראו מכל המחבואים אשר יתחבא שם.